THC

מחקר שבחן את הפוטנציאל של נבילון לשיפור סיוטים בקרב מטופלי PTSD ומצא שיש יעילות לטיפול בנבילון והשפעה חיובית על דיכוי סיוטים ממקור של PTSD.

מחקר שהעריך את הסבילות של מטופלי PTSD כרוני לצריכת THC דרך הפה ואת בטיחות הטיפול בו, ומצא שיפור מובהק במדדים הכלליים של המטופל, בעוררות שלו, בחומרת המחלה, באיכות השינה ובשכיחות והשפעות הסיוטים.

מחקר שבחן את יעילות הטיפול בקנאביס רפואי בקרב מטופלי PTSD לאורך שנה שלמה ומצא שלאחר שליטה במדדים גיל ומקור התסמונת, הטיפול הביא לשיפור מובהק בעוצמת הסימפטומים.

מחקר שחקר מרכיבים שונים בצמח הקנאביס הרפואי שכמעט ולא נחקרו עד היום על מנת לבחון האם הם קשורים ליעילות הטיפול בכאב כרוני או לשיעור השכיחות של תופעות הלוואי, בטווח הקצר והארוך. המסקנה היא שנדרש אפיון של הקנבינואידים בצמח כדי לגלות את הקשר בין הטיפול לבין תופעות הלוואי.

מחקר שבחן את המיתוס לפיו תוספת של CBD לטיפול בקנאביס עשיר ב-THC יכולה לעזור בהפחתת תופעות הלוואי הכלליות שנובעות מה-THC והסיק שככל שמינון ה-CBD היה גבוה יותר, כך רמתו בדם הייתה גבוהה יותר, אך הוא הוא לא השפיע על רמות ה-THC בדם.

מחקר שבחן מאפיינים שונים של מטופלים בני 65+ ואת ההשפעה של הטיפול בקנאביס רפואי עליהם בהשוואה למטופלים צעירים, ומצא הסיק שישנם הבדלים משמעותיים בין קבוצות הגיל בטיפול בקנאביס.

ההתוויה הנפוצה ביותר כיום לטיפול בקנאביס רפואי היא כאב כרוני. חלק גדול ממטופלים אלו סובלים גם מדיכאון. מחקר זה בחן האם דיכאון הנלווה לכאב הכרוני משפיע לרעה על השיפור בעוצמת הכאב ובאיכות החיים בעקבות טיפול בקנאביס והסיק שלא.

מחקר שבחן את ההשפעה של טיפול בשמן קנאביס משולב THC&CBD לעומת פלצבו על סימפטומים של מטופלים עם סרטן מתקדם שמקבלים טיפול פליאטיבי, והסיק ששמן הקנאביס השפיע משמעותית טוב יותר מהפלצבו על עוצמת הכאב הסרטני.

בכל העולם נעשה שימוש רחב בקנאביס רפואי לצורכי טיפול בהפרעות שינה. יחד עם זאת, קיים חשש לגבי יכולת הנהיגה של המטופלים והבטיחות במקום העבודה ביום שאחרי צריכת הקנאביס. מחקר זה בחן את חשש זה ומצא שאין השפעה ביום למחרת.

מחקר שבחן את התהליך בו עוברת תרופה בגוף/בדם של מספר מוצרי קנאביס הנצרכים בצורות מתן שונות והסיק שלמוצר שניתן באופן תת-לשוני ישנם יתרונות לטיפול בהתוויות מסוימות.

מחקר שבחן את ההשפעה של THC על מערכת העצבים האוטונומית ועל ויסות הכאב במערכת העצבים המרכזית והסיק שצריכת THC משנה את האיזון האוטונומי בהעלאת הטונוס הפאראסימפתטי ובשיפור תפקוד מנגנון ויסות הכאב הכרוני.

מחקר ישראלי שבחן את השפעות הטיפול בשמן קנאביס על ילדים עם אוטיזם ומשפחותיהם ומצא שלאחר חצי שנה, ההיענות לטיפול הייתה גבוהה, תופעות הלוואי קלות יחסית ויעילות טובה. מצד שני, המטופלים שהפסיקו טיפול במהלך חצי השנה, דיווחו על אי יעילות.

מטריית הטיפול בקנביס רפואי כולל גם תרופות המבוססות על THC סינתטי,כדוגמת "נבילון" (Nabilone). מחקר זה בודק את יעילותה במטופלי PTSD שסובלים, במקביל, גם ממחלות נפש נוספות (שמהוות קונטרה-אינדיקציה לטיפול בקנבינואידים). לתוצאות המחקר ומה ניתן ללמוד מהן, היכנסו לקרוא.

מחקר שבחן את השינוי במדדי החרדה המתקבלים מתוך הדיווחים העצמיים של מטופלים המשתמשים במוצרי קנאביס והסיק שבאמצעות טיפול בקנאביס רפואי, ניתן להשיג תוצאות משמעותיות בהפחתת רמת החרדה.

הפרעת חרדה קשורה במקרים רבים לירידה באיכות החיים ובתפקוד יומי. מחקר זה בחן את השינויים ברמת התסמינים של חרדה בעקבות השימוש בקנאביס, בהתאם למגדר המטופלים והסיק שטיפול בקנאביס מביא להפחתת תסמיני החרדה, ללא הבדל בין גברים לנשים.

מחקר שבדק שינויים במדדי איכות החיים לאורך זמן בעקבות שימוש במוצרי קנאביס ומצא שיפור מובהק באיכות החיים הכללית ובפקטורים נוספים שנבדקו במחקר - שיפור שנשמר ברובו לאורך הטיפול.

הרבה מטופלים המאובחנים במחלה אונקולוגית סובלים מכאב ופונים לקנאביס כטיפול להתמודדות עימו. מחקר זה בחן את היעילות והבטיחות של מוצרי קנאביס בקרב מטופלים אונקולוגיים ומצא שיפור בכל המדדים של עוצמת הכאב.

כאב כרוני הינו שכיח בקרב מטופלים הסובלים ממחלת הפרקינסון. מחקר זה בחן טיפול בכאב הנגרם מפרקינסון באמצעות שמן קנאביס וסיכם שהטיפול נמצא כבטוח באופן כללי ועל הקלה בתופעות הלוואי שדווחו לאחר הפחתה במינון.

מחקר שבדק את השפעת הטרפנים השונים בשילוב THC על הרצפטור CB1. נמצא שהטרפנים בפני עצמם מפעילים את רצפטור ה-CB1 בעוצמה חזקה יותר מאשר THC, וכאשר הם משולבים עם THC, הפעלת הרצפטור מוגברת אף יותר.

מחקר שבדק את השינוי במדדי איכות החיים, הכאב הכרוני, ובטיחות בקרב מטופלים ב-UK המשתמשים במוצרי קנאביס והסיק שבקרב מטופלי כאב כרוני, קיים קשר בין שימוש בשמן קנאביס, בתפרחת או בשילוב של השניים לבין הקלה בכאב ושיפור במדדי השינה.

מחקר שביקש לבחון את יכולת הניבוי של ריכוזי ה-THC וה-CBD בסוף תקופה של חצי שנה של טיפול בקנאביס והסיק שלא ניתן לצפות מה יהיה המינון הסופי בטיפול בקנאביס ולכן ההנחיות צריכות להישאר על פי טיפול אינדיבידואלי.

מחקרי עבר זיהו את הקנבינואיד המשני בצמח הקנאביס, CBG, בבדיקות דם שנערכו מיד אחרי עישון קנאביס לפרק זמן קצר מאוד. מחקר מצא שבדיקת CBG בדם (ולא רק THC) יכולה להיות מדד לעישון של קנאביס בטווח זמן של עד 30 דקות מרגע תחילת העישון.

הדיוק של ריכוז ה-THC בתפרחת המוצהר על גבי אריזת מוצרי קנאביס אינו תמיד מהימן. מחקר זה בדק את המהימנות והדיוק של ריכוזי ה-THC המצוינים על גבי האריזות של מוצרי קנאביס בארה"ב ומצא שהריכוז של ה-THC שהוצג על גבי האריזה היה נמוך בצורה מובהקת לעומת ריכוז ה-THC שהתקבל במעבדה מוסמכת.

סוכרת היא מחלה נפוצה מאוד. במחקרי עבר, נמצא קשר חיובי בין ירידה ברמות הסוכר בדם בצום לבין השימוש בקנאביס. מחקר זה בדק את ההשפעה של ספריי קנאביס עשיר ב-CBD על רמת השומנים בדם בקרב סוכרתיים והסיק שתוספת טיפולית כזו יכולה להביא לשיפור במדד זה.

כאשר הרופאים ממלאים בקשת רישיון לקנאביס רפואי דרך מערכת היק"ר, הם נדרשים לסמן בטופס שהסבירו למטופל/ת על "איסור חוקי לנהוג כל עוד הוא מטופל בקנאביס". האם הנוהל צודק? והאם מחקר סימולטור נהיגה, בהשתתפות מטופלי קנאביס עם המלצת רופא וברישיון קורא תיגר על הנוהל?

כשני שליש מהמטופלים המאובחנים עם כאב כרוני מדווחים על עוצמת כאב ברמה בינונית או גבוהה. מחקר זה הציג את הקווים המנחים למתן קנאביס רפואי למטופלי כאב כרוני והסיק שהמינון האופטימלי הוא כזה שמצד אחד משיג את המטרות הטיפוליות ומצד שני מאפשר למטופלים לתפקד ללא תופעות לוואי פסיכואקטיביות.

מטרת פרויקט Twenty21 באוסטרליה הייתה לבנות מאגר נתוני "העולם האמיתי" של משתמשי קנאביס רפואי במדינה. מחקר זה בדק את הקשר בין שימוש במוצרי קנאביס לבין שיפור במדדים של עוצמת הכאב, איכות החיים ואיכות השינה והסיק שהעדויות שנבחנו מאששות את היעילות של קנאביס בשיפור מדדים אלו.

מחקר שבחן את היעילות והמעמד הקליני של מוצרי קנאביס רפואי בהסתמך על מסקנות מחקרים קליניים ופרה-קליניים שונים והסיק שנכון לרגע כתיבתו, אין מספיק הוכחות קליניות שמאפשרות להגדיר את רמת היעילות של קנבינואידים בשיכוך כאב.

שימוש במוצרי קנאביס בעלי ריכוזים שונים של החומרים הפעילים שבו מקשה מאוד על היכולת לחזות את השפעות השימוש. סקירה זו ביקשה לבחון את התגובות הסובייקטיביות של אנשים שצרכו קנאביס בבליעה לעומת כאלה שצרכו בשאיפה והסיקה שצריכת מוצרי הקנאביס בעישון כוללת יותר חומרים רעילים מאשר בבליעה.

מה קורה כאשר מטופל מאובחן גם כסובל מפוסט טראומה ובנוסף מאובחן כסובל מדיכאון חמור? מעט מאוד ידוע על יעילות הטיפול בקנביס רפואי למטפלים בעלי אבחנה משולבת זו. האם השפעתו החיובית של הקנביס משתנה בין מטופלים עם וללא דיכאון בנוסף?

ישנה תפיסה רווחת שטיפול בקנאביס עשיר ב-CBD יחד עם קנאביס עשיר ב-THC גורם להפחתת תופעות הלוואי הפסיכואקטיביות. מחקר זה בדק את הפעילות של החומר בגוף ואת ההשפעה שלו על הגוף והסיק שהתפיסה הרווחת שגויה.

דיכוי של מערכת הנשימה היא תופעת הלוואי המסוכנת ביותר של תרופות אופיאטיות. המחקר בחן את ההשפעה של מתן קנאביס על מערכת הנשימה - לבד ובשילוב עם תרופות אופיאטיות, והסיק שלקנאביס מזן של חברת בדרוקאן אין השפעה עליה.

מחקר צ'כי שבדק מהו ריכוז ה-THC בדם וברוק אחרי מתן קנאביס רפואי דרך הפה כדי לבחון את יכולת הנהיגה לאחר השימוש. החוקרים הסיקו שבנטילה פומית של קנאביס רפואי, יש להמתין לפחות 9-10 שעות מהנטילה לפני שניתן לנהוג.

למרות המחקרים הרבים בתחום הקנביס, עדיין ישנו מחסור במידע רב ומגוון. החלטנו לבדוק כיצד השינויים בריכוזי ה -THC בצמח עצמו במהלך הזמן, משפיעים על תוצאות הנידוף שלו.

לראשונה: מחקר שבדק את הבדלי התגובה בין נשים וגברים תוך כדי טיפול בזן יחיד והדיר (בדרוקן), ובמתן מדיד של THC באירוסול - שאפשרי כיום רק במשאף SyqeAir. תובנות חדשות להחלטות קליניות ורגולטוריות בתחום הקנאביס הרפואי.

מחקר קליני (רנדומלי, מול פלצבו, פרלל) שבחן את ההשפעה של כמוסות המכילות THC, CBD ואת השילוב ביניהם על עוצמת הכאב בקרב מטופלים הסובלים מכאב עצבי פריפרי כרוני.

תוצאות ניסוי מבוקר פלצבו עם הקצאה אקראית באמצעות EEG בצפיפות גבוהה שמראות שמתן חד פעמי של שמן קנאביס עשיר ב-CBD פוגע באיכות השינה של מטופלים.

מחקר של המרשם לטיפול בקנאביס רפואי בבריטניה שבחן 140 מטופלים לאורך חצי שנה של טיפול ומצא שיפור משמעותי בשינה, בעוצמת הכאב ובאיכות החיים.

מחקר תזה שבדק מספר זני קנאביס עשירים ב-THC בעזרת שיטות של כימיה אנליטית והשווה בין התכונות הפיטוכימיות שלהם. מסקנותיהם של החוקרים הן שאין הבדל בהרכב בין זן הסאטיבה לזן האינדיקה.

מחקר סקירה של מחקרי מעבדה בבני אדם שמראה כיצד פרמטרים כמו דרכי צריכה שונות של קנאביס, מין וגיל המטופל/ת, יכולים להשפיע על רמת הספיגה בדם.