כיצד הקנאביס משפיע על הגוף שלנו?
כדי לדבר על השפעות הקנאביס רפואי, כדאי להכיר תחילה את המערכת האנדו-קנבינואידית ומערכת העצבים.
הטיפול בקנאביס רפואי נשען על קיומה של מערכת פיזיולוגית בגופנו, המסוגלת לקלוט את הקנבינואידים הצמחיים (פיטו-קנבינואידים Phyto-Cannabinoids) ולהיקשר אליהם. למערכת הזו קוראים המערכת האנדו-קנבינואידית (Endocannabinoids System). זוהי מערכת להעברת אותות (neurotransmission) בעלת השפעה על הפעילות המוחית ועל מגוון תפקודים ומערכות בגוף האדם. המערכת האנדו-קנבינואידית התגלתה ע”י פרופסור משולם (כימאי, חוקר תרופות ומגלה החומר הפעיל בקנאביס ה-THC) וצוותו1-2.
קנאביס רפואי - תופעות לוואי
השפעות של קנאביס רפואי נחלקות ל-3 קטגוריות:
תופעות לוואי פיזיולוגיות:
- סחרחורת
- דופק לא יציב (מואץ או איטי)
- ירידה בלחץ דם וברמת הסוכר בדם
- תיאבון מוגבר
- אדמומיות בעיניים
- כאבי ראש
- כאבי בטן
- עייפות
- קואורדינאציה לקויה
- חוסר יציבות ויובש באיברים ריריים;
כמו עיניים ופה.
תופעות לוואי קוגניטיביות:
- איבוד זיכרונות בטווח הקצר
- פגיעה בקו מחשבה רצוף ושינויים בתפיסת הזמן והמרחב.
תופעות אלו חולפות בדרך כלל זמן קצר לאחר ההסתגלות למוצר. כשהקנאביס הרפואי ניטל במתן אוראלי, תופעות הלוואי עלולות להימשך עד 72 שעות לאחר נטילת המוצר. שימוש קבוע בכמויות גבוהות, עלול להוביל לפגיעה ביכולות הקוגניטיביות.
תופעות לוואי הנובעות בדרך כלל ממינון יתר, המחייבות התייחסות מיוחדת:
- עילפון
- שינויים גדולים בלחץ הדם
- שינויים בדופק
- שינויים ברמת הסוכר בדם או בקצב הנשימה.
מינון גבוה של החומר עשוי במקרים מסוימים, אצל אנשים בעלי נטייה מוקדמת, לגרום להתפרצות זמנית של מצבים פסיכוטיים, חרדה או הלוצינציות.
המשאף הביא לי רוגע, לא סטלה."
מלי שטרנשוס לייבוביץ’, סובלת מפריצה בחוליות הצוואר
מלי שטרנשוס לייבוביץ’, סובלת מפריצה בחוליות הצוואר
מטופלי משאף ומחסנית SyqeAir מדווחים על הפחתה בתופעות הלוואי
הטיפול בעזרת משאף ומחסנית SyqeAir חושף את המטופלים למינון הנמוך ביותר הנדרש להפחתה בעוצמת הכאב. המינון נמדד במיקרוגרם (מק”ג) ומותאם באופן אישי והדרגתי ע”י אח/ות מנוסה בטיפול בקנביס רפואי. מינון נכון למטופל/ת הוא מינון עקבי של THC (באירוסול) כסמן לשאר הקנבינואידים והטרפנים מתפרחת קנביס מלאה. מינון בעל פוטנציאל להציע למטופל/ת את הפחתה הטובה ביותר בעוצמת הכאב במינימום, עד בכלל לא, תופעות לוואי, בהשוואה לקנאביס רפואי בעישון, באידוי או בשמן במינונים הגבוהים הנהוגים.
מינון נכון, לא מנת יתר: הפחתה של פי 79 במינון היומי של 3THC בהשוואה למוצרים עשירים ב–THC באמצעות עישון/אידוי4
פחות תופעות לוואי באופן משמעותי: מעל ל-90% הפחתה בתופעות לוואי לאחר תקופת הטיטרציה3 בהשוואה לצורות מתן אחרות של קנביס רפואי5
ללא חשיפה לנזקי עישון וללא ניקוטין
נזקי העישון
צריכת קנאביס באמצעות עישון חושפת את המטופלים למגוון חומרים מזיקים. בשל הסיכונים הבריאותיים המשויכים לעישון, צריכת קנאביס רפואי בעישון אינה מומלצת לשימוש ארוך טווח3.
צריכת קנאביס רפואי בשילוב טבק בעישון חושפת את המטופלים להתמכרות לניקוטין. מחקרים מראים שההתמכרות לניקוטין עומדת על 67.5%, וזאת בהשוואה לסיכוי ההתמכרות לקנאביס, העומד על 9% בלבד3.
השפעות של קנאביס בעישון מהירות מאוד ומאופיינות בשונות גבוהה בריכוזי ה-THC המקסימליים בדם (Cmax). כאשר אין שליטה מוחלטת על עומק ואורך השאיפה, זמן החזקת הנשימה, זמן השאיפה והזמן בין השאיפות עלול לקרות מצב שבו המטופלים צורכים – ללא כוונה, כמויות THC גבוהות מהרצוי, שחוצות את סף הרמה הטיפולית הנחוץ ומובילות לתופעות פסיכו-אקטיביות בלתי צפויות4-5.
נייר עמדה של הלשכה לאתיקה, מיולי 2021, סקר את המשמעויות האתיות של השימוש בקנאביס רפואי במסגרת טיפול רפואי. אחת מהן עסקה בהשלכות הבריאותיות ובנזק הנגרם למטופל ולסביבתו כתוצאה מצריכה של קנאביס רפואי בדרך של עישון. הוועדה הציעה שהמערכת הרפואית תעודד שימוש באמצעים שאינם עישון לטיפול בקנאביס רפואי.
התמכרות לקנאביס רפואי
שימוש קבוע וממושך בקנאביס עלול לגרום להתמכרות. יש אנשים בעלי נטייה גבוהה יותר להתמכרות, מאשר אחרים. התמכרות יכולה להתפתח בכל גיל, אך בני נוער פגיעים במיוחד, כיוון שמוחם עדיין מתפתח. עם זאת, המחקרים על התמכרות לקנאביס מתייחסים למידע שקשור בשימוש שאינו רפואי.
- Mechoulam, Raphael, Ester Fride, and Vincenzo Di Marzo. “Endocannabinoids.” European journal of pharmacology359.1 (1998): 1-18.
- Gaoni, Yechiel, and Raphael Mechoulam. “Isolation, structure, and partial synthesis of an active constituent of hashish.” Journal of the American chemical society 86.8 (1964): 1646-1647.
- Aviram J, et al. (2022) PAIN Reports. 7(3). e1011.
- Aviram, J. (2021). Pharmacological Research, 169, 105651.
- Aviram, J. (2021). European Journal of Pain, 25(2), 359-374
- Abrams et al . Clinical Pharmacology & Therapeutics (2007) 82, 572–578.
- Huestis MA (2007). Eisenberg E et al. Pain Palliat Care Pharmacother (2014) 28 3:216-225.
- Huestis MA (2007). Human Cannabinoid Pharmacokinetics. Chem Biodivers 4: 1770–1804.
