למרות העלייה בשימוש בקנאביס רפואי אצל מטופלים המאובחנים בהפרעת דחק בתר-חבלתית, או באנגלית Post-Traumatic Stress Disorder (PTSD), ישנו מחסור משמעותי במחקר בידע הנוגע להשפעת הקנאביס על תסמיני PTSD – במיוחד על מדדי הפרעות השינה. כפי שכבר ידוע, הפרעות שינה הן אחד מסימני ההיכר של מטופלי PTSD וההערכה היא שכ-80-90% ממטופלי ה-PTSD סובלים מהפרעות שינה, כאשר ההפרעה השכיחה ביותר בקרב מטופלים אלו היא סיוטים.
מחקרים הראו שמטופלים שסובלים מרמות חמורות יותר של הפרעות שינה מדווחים גם על סימפטומים חמורים יותר של PTSD, תפקוד גרוע יותר וסיכון מוגבר למחשבות אובדניות ולפגיעה עצמית.
מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון האם וכיצד משך הזמן שעובר מנטילת הקנאביס לפני השינה, משפיע על תחילת השינה ועל מספר הפעמים שבהן התעוררו המטופלים במהלך הלילה, או חוו התעוררות מוקדמת וסיוטים.
מחקר זה כלל 92 מטופלי PTSD, שכבר מטופלים בקנאביס. את המחקר הובילו ד”ר שרון שניצמן מאוניברסיטת חיפה, יחד עם פרופ’ דוד מאירי מהפקולטה לביולוגיה בטכניון. המחקר בוצע בפורמט של מילוי עצמי של שאלונים (המטופלים מלאו את השאלונים ביתם) ונערך במהלך 15 ימים ו-14 לילות. המטופלים התבקשו לנהל יומן שינה ולדווח על שעת השימוש האחרון בקנאביס לפני השינה, על שעת השינה ובבוקר על הפרעות השינה שחוו במהלך השינה. בסופו של דבר, נותחו נתונים רק מ-77 מטופלים שענו על שאלונים במלואם.
המדדים שנאספו במחקר כללו מספר ההתעוררויות בלילה (בטווח של 0-11), סיוטים בלילה (תשובה של כן/לא), והתעוררות מוקדמת בבוקר (תשובה של כן/לא).
בבחינת השינוי במטופלים עצמם (Within- person analyses) החוקרים מצאו שככל שפערי הזמן בין צריכת הקנאביס לבין שעת תחילת השינה היו קצרים יותר – כך קטן הסיכוי לחוות סיוטים במהלך הלילה. פערי הזמן הקצרים לא השפיעו על מספר הפעמים שבהם המטופלים התעוררו בלילה או מוקדם בבוקר. בבחינה של ההבדלים בין המטופלים (Between-person analyses) מצאו החוקרים שמטופלים שצרכו מוצרי קנאביס עם ריכוזי קנבידיול (CBD) גבוהים יותר, דיווחו על פחות התעוררויות מוקדמות.
החוקרים סיכמו את מחקרם בכך שהעדויות הראשוניות הללו מצביעות על הצורך במחקרים עתידיים לבחינת הקשר הנסיבתי בין השימוש בקנאביס רפואי לבין הפרעות שינה בקרב מטופלי PTSD, יחד עם ההשפעות הנלוות על סיוטים הפרעות שינה (אינסומניה).
סיכום של ד”ר יהושוע (שוקי) אבירם, דירקטור התחום הקליני והמדיקלי בסאיקי:
זה מחקר מעניין וחדשני מאוד באופן המחשבה שלו על הקשר בין זמן נטילת טיפול, במקרה הזה קנאביס רפואי, להשפעה על השינה לפי הקרבה לשינה בזמן.
הממצאים הללו באמת הגיוניים מאוד, היות שידוע לנו, ממחקרים אחרים שהפרמקוקינטיקה של קנאביס רפואי בשאיפה (אומנם לא דווח במחקר, אך ההערכה שלי היא שמרבית המטופלים, כמו מרבית המטופלים באבחנות אחרות בישראל צורכים קנאביס בשאיפה, כיום) היא מאוד קצרה, כך שהטטרה-הידרו-קנביול (THC) יוצא ממחזור הדם לאחר כשעה ולכן, תחת ההיפותזה ש-THC הוא המרכיב שאחראי על ההשפעה, הגיוני שצריכה קרובה יותר לזמן השינה תספק השפעה לזמן השינה.
כמובן שלי יש עוד היפותזות רבות אחרות, שאולי בשל היותה מולקולה ליפופילית, רמת ה-THC בדם אינה בקשר ישיר עם רמת ה-THC במוח, שאולי אלו המטבוליטים של THC, שיכולים להישאר יציבים בדם גם עד כחודש מרגע הנטילה וכמובן בנטילה קבועה ואולי בכלל זה הקשר בין THC לטרפנים, או ההשפעה של כל אחד ממאות החומרים, הקנבינואידים, הטרפנים ואחרים או המטבוליטים שלהם שאחראי על ההשפעות הקליניות של קנאביס רפואי.
ולסיום, לנקודה אחת של ביקורת; חשוב היה אם החוקרים היו אוספים מידע ומציגים אותו על הזנים שנצרכו במהלך המחקר ואופן הצריכה, כדי שיהיה ניתן להתחשב בממצאים הללו בטיפול הקליני במטופלים עם הרכבי זנים שקיימים בשוק.
Sznitman, S. R., Meiri, D., Amit, B. H., Rosenberg, D., & Greene, T. (2022). Posttraumatic stress disorder, sleep and medical cannabis treatment: a daily diary study. Journal of anxiety disorders, 92, 102632.
