חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

יעילות ובטיחות תפרחות עתירות THC בשאיפה לטיפול בתסמיני PTSD, בתנאי ה”עולם האמיתי”

כארבעה אחוזים מאוכלוסיית בריטניה (United Kingdom ;UK) סובלים מהפרעת דחק בתר-חבלתית, הידועה בשמה גם כ-Post Traumatic Stress Disorder) PTSD)
בכדי לקבל את האבחנה הזו, יש צורך להפגין סימנים של ארבעה צברים (קלאסטרים) נפרדים: הפרעה (Intrusion), הימנעות (Avoidance), שינוי בתגובתיות (Altered reactivity) ושינויים במצב הרוח (Altered mood)

ישנן מעט עדויות שדיווחו כי אגוניסטים שנקשרים לרצפטורים של המערכת האנדוקנבינואידית, לדוגמה: נבילון (Nabilone) – תרופה שמבוססת על הקנבינואידים, שמכילה טטרה-הידרו-קנביול (THC) סינטטי ונחשבת לבעלת פוטנציאל להפחתת תסמינים של PTSD. (נבילון אינה מאושרת לשיווק בישראל ומאושרת על ידי ה-FDA רק עבור בחילות והקאות בשל טיפול כימוטרפי).

המחקר הנוכחי נוהל בתנאי ה”עולם האמיתי”. מטרתו הייתה לחקור את היעילות והבטיחות של צריכת קנאביס רפואי בתפרחות עשירות ב-THC, בשאיפה, לטיפול בתסמיני PTSD. החוקרים השתמשו בנתונים הזמינים מהרשם (רג’יסטרי) של הטיפול בקנאביס ב-UK, אשר נקרא T21. המחקר התבצע באמצעות שאלונים מתוקפים שהמטופלים מילאו (דיווח עצמי) בנושאים של: איכות חיים, מצב רוח וחרדה, שינה וסימפטומים של PTSD.לניתוח נתוני המחקר נכנסו מטופלים עם אבחנה מאושרת של PTSD (בדיווח עצמי), שצרכו קנאביס בתפרחת עשירה ב-THC וענו על שאלונים לפני תחילת הטיפול ו-3 חודשים מתחילת הטיפול. במחקר השתתפו  58 מטופלים, הרוב גברים (כ-66%) בגיל ממוצע של כ-39 שנים. רובם (כ-96%) צרכו קנאביס באופן לא חוקי בעברם.

תוצאות המחקר: לאחר 3 חודשי טיפול, המטופלים דיווחו על שיפור משמעותי, סטטיסטית, בבריאות הכללית, במצב הרוח ובאיכות השינה, אבל לא באיכות החיים. מבחינת הסימפטומים של PTSD; משתתפי המחקר דיווחו על שיפור משמעותי, לאחר 3 חודשי טיפול בסימפטומים של הפרעה (Intrusion), בהפרעות במצב הרוח ובשינוי בתגובתיות, אשר נשמרו ואפילו השתפרו עוד יותר לאחר 6 חודשי טיפול. במהלך איסוף הנתונים לא דווחו כלל תופעות לוואי מהטיפול.

החוקרים סיכמו את מחקרם בטענה ששאיפה של THC היא נסבלת מאוד ויעילה לניהול סימפטומים של PTSD במטופלים שכבר מנוסים בצריכת קנאביס. עם זאת, יש צורך במחקר נוסף, כדי להעריך את יעילות ובטיחות הטיפול הנ”ל בטווח הארוך גם במטופלים שנאיביים לקנאביס.

מסקנות של ד”ר יהושוע (שוקי) אבירם, דירקטור התחום הקליני בסאיקי:

זהו מחקר מאוד מעניין ואני מסכים עם החוקרים בצורך לערוך עוד מחקר רב על יעילות ובטיחות, בטיפול עם קנאביס רפואי – באופן כללי, ובטיפול ב-PTSD בפרט. זאת במיוחד בתקופה קשה כזו בישראל, שבה רבים כל-כך סובלים מפוסט טראומה, כאשר המזור עבורה אינו בנמצא, עבור רוב המקרים. רק אסייג ואומר שלדעתי מחקר שכולל רק 58 מטופלים משתתפים, מהווה בעיה בבואנו להסיק ממנו עבור האוכלוסייה הכללית.

ממצא מעניין נוסף: אף מטופל לא דיווח על תופעת לוואי. מה שלדעתי לא נשמע סביר, לאור פרסומים אחרים בתחום זה. ההנחה שלי היא שמטופלים הרבה יותר מאושרים במהלך הטיפול בקנאביס רפואי, ויכול להיות שמשתתפי המחקר לא דיווחו על תופעות לוואי כי חששו לאבד את הרישיון או שמטופלים עם תופעות לוואי לא נכנסו לטיפול. כך או אחרת, קשה להאמין שאין כלל תופעות לוואי, גם לא קלות שעוברות אחרי דקות קצרות.

כמו כן, אני לא חושב שזה מספיק להגיד שהמטופלים צרכו קנאביס עשיר ב-THC, היות ויש מאות זנים כאלו. היום ,כאשר עם התקדמות תחום המחקר, המינימום שנדרש, לדעתי, זה לדווח על זני הקנאביס שנצרכו, האם שולבו בטיפול זנים שונים, ומאוד מומלץ גם לספק ניתוח כימי של כלל המרכיבים – בעיקר הפיטוקנבינואידים והטרפנים.

בנוסף, צויין במחקר האם הצריכה בשאיפה בוצעה בעישון, באידוי או בדרך אחרת, מה שמונע מאיתנו להכליל את המחקרים עבור מטופלים בעתיד. מה גם שאין זה אתי להמליץ על עישון.
לסיכום, מה שאני לוקח מתוצאות המחקר, זה הפוטנציאל שטמון בטיפול בקנאביס עשיר ב-THC בשאיפה לשיפור הרגשתם של מטופלים הסובלים מ-PTSD וזה לדעתי מה שחשוב. במיוחד אצלנו, במיוחד בעת הזו.

לקריאת המאמר המלא (באנגלית)>>

Sultan W, Madiedo A. Controlled inhalation of THC-predominant cannabis flos mitigates severity of PTSD symptoms and improves quality of sleep and general mood in cannabis-experienced UK civilians: a real-world, observational study. Med Cannabis Cannabinoids. 2024;1–19.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

משאף ומחסנית SyqeAir

להפחתה מהירה בעוצמת כאב עצבי כרוני1, במינימום תופעות לוואי2-3 – לשיפור איכות השינה ואיכות החיים3-4.

לפרטים נוספים צרו איתנו קשר

  1. Almog, S, et al. (2020). European Journal of Pain, 24( 8 ), 1505-1516.
  2. Aviram, J, et al. (2021). European Journal of Pain, 25(2), 359-374.   בהשוואה לצורות המתן האחרות
  3. Aviram, J, et al. (2022). PAIN Reports, 7(3), e1011.   לאחר 120 יום טיפול במשאף
  4. Aviram, J, et al. (2023). Pharmaceuticals, 16(10), 1426.

אני רוצה לקבל מכם ניוזלטר דו חודשי!

תשלחו אותו בבקשה אל:

הטופס נשלח בהצלחה.
נשמח לחזור אליך בהקדם.
דילוג לתוכן