מבוגרים המאובחנים במחלת הסרטן תופסים את הטיפול בקנאביס כפתרון שלרוב תורם לניהול הסימפטומים הקשורים למחלה. עם זאת, העדויות המדעיות שתומכות בתפיסה זו שונות בתוצאותיהן ולכן, ככל שידוע לנו לפי המחקרים שפורסמו עד היום – המסקנה אינה ברורה. למעשה, ישנו מעט מאוד מידע קליני (במחקרים על חולדות, בלבד, כרגע) שתומך בהשפעות נוגדות גידולים על ידי קנאביס או עבור עלייה בתיאבון או במשקל במטופלים אונקולוגיים.
עם זאת, המועצה המדעית למדעים – National Academies of Sciences, Engineering, and Medicine) NASEM) קבעה שהיא תומכת ביעילות של קנאביס בטיפול בכאב כרוני, בבחילות ובהקאות כתוצאה מטיפול כימותרפי (chemotherapy-induced nausea and vomiting – CINV) .
מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון את הקשרים בין השימוש בקנאביס רפואי לבין השינוי בחומרת הסימפטומים של מחלת הסרטן ותופעות הלוואי שלה, או של הטיפול בה, לאורך הטיפול עם הקנאביס. המחקר נוהל על ידי קבוצת חוקרים מאוניברסיטה באוקלהומה, ארה”ב. במחקר השתתפו 218 מטופלים אונקולוגים – 71% מהם נשים, כאשר 45% מכלל המשתתפים נמצאו בשלב מתקדם של המחלה (3 או 4). הסרטן השכיח ביותר היה סרטן השד (כ-20%). כל המטופלים גויסו למחקר דרך בית חולים אחד באוקלהומה – Stephenson Cancer Center.
חשוב לציין שבאופן כמעט מובהק סטטיסטית (p=0.06) מטופלים שהיו בקבוצת השימוש הקבוע בקנאביס אובחנו יותר לאחרונה (י.א- ממצא שיכול להעיד על כך שרמת המחלה הייתה חמורה יותר ובשל כך טופלו בקנאביס בשיעור יותר גבוה). כמו כן, אותה קבוצה של המשתמשים הקבועים נתמכה, באופן מובהק יותר, בטיפול הרפואי על ידי Medicaid (גוף אמריקאי שמממן טיפול רפואי עבור מעוטי יכולת שאין להם ביטוח). המטופלים ענו על שאלונים בתחילת המחקר (בייסליין – אמנם לפי הכתוב במאמר יכול להיות שכבר היה להם רישיון וקיבלו טיפול לפני תחילת המחקר, או תוך כדי המחקר), ולאחר 2, 4 ו-6 חודשים מתחילת הטיפול.
בכל נקודות המעקב, נדרשו המשתתפים לענות על שאלות בעניין אופי השימוש בקנאביס (השאלות סווגו לפי הדיווח העצמי של המטופלים על השימוש בחודש האחרון כדי להבין אם צרכו בכלל את הטיפול במהלך המחקר, משתמשים לעיתים – פעם או פעמיים במהלך המעקבים, או משתמשים קבועים – שלוש-ארבע פעמים במהלך המעקבים), מדדים של עקה גופנית ונפשית באמצעות שאלון Rotterdam Symptoms Checklist) RSCL), מדדי נשימה באמצעות שאלון American Thoracic Society Questionnaire) ATSQ), איכות חיים באמצעות שאלון Patient Reported Outcomes Measurement Information System) PROMIS-29).
ממצאי המחקר מראים שרק שליש (33%) מהמדגם צרכו את הטיפול בקנאביס שניתן להם במהלך חצי השנה של המעקב. נמצא שמטופלים שדיווחו על שימוש לעיתים או קבוע בטיפול, דיווחו על רמת סימפטומים חמורה יותר בכל המעקבים (כולל בבייסליין). ולמרות שרוב הסימפטומים לא השתנו במהלך הטיפול בשל השימוש בקנאביס, רק מטופלים שצרכו את הקנאביס באופן קבוע דיווחו על החמרה גדולה יותר בתפקוד הפיזי.
מסקנת החוקרים הייתה ששימוש בקנאביס קשור לרמת סימפטומים חמורה יותר של מחלת הסרטן לאורך הזמן לעומת מטופלים אונקולוגיים ללא טיפול בקנאביס. הם מוסיפים שלמרות שכביכול תוצאות המחקר הזה אינן תומכות בהנחה של יעילות הטיפול בקנאביס במטופלים אונקולוגיים, שההיפותזה שלהם היא שאו שהטיפול בקנאביס מושך יותר מטופלים במצב חמור של המחלה או שהטיפול בקנאביס מחמיר את הסימפטומים.
סיכום של ד”ר יהושוע (שוקי) אבירם, דירקטור התחום הקליני והמדיקלי בסאיקי:
זהו מחקר מעניין מאוד וכמובן שחשוב לחקור כל טיפול שיכול לעזור למטופלים אונקולוגיים לשרוד את מחלת הסרטן במהלך הטיפולים. עם זאת, מהלך המחקר שתואר במאמר זה מעלה, לדעתי, כמה נקודות בעייתיות:
- אצל חלק גדול מהמטופלים, הבייסליין לא באמת היה הנקודה שבה המשתתפים החלו את הטיפול בקנאביס רפואי, אלא רק נקודה בדרך. לכן, יכול להיות שחוסר השיפור (שראינו במחקרים אחרים שנוהלו בצורה נכונה יותר) הוא לאחר השיפור שכבר קרה, לפני שהמטופלים הצטרפו למעקב, במחקר זה.
- גם אם היינו לוקחים את נושא החמרת הסימפטומים עבור מטופלים שצרכו קנאביס בצורה קבועה, כנראה שרמת המחלה שלהם הייתה מתקדמת יותר (כמו שמראים במחקר הזה שככל שיש רמת סימפטומים גבוהה יותר, צורכים את הטיפול בקנאביס בצורה קבועה יותר) ולא ניתן לטעון במקרה זה שהטיפול בקנאביס הוא זה שגרם להחמרה.
Niznik T, Boozary LK, Chen M, Cohn AM, Ulahannan S V, Henson CE, et al. Symptom trajectories over time by cannabis use status among patients undergoing cancer treatment. Sci Rep. 2024;14(28319):1–10.