צריכת קנאביס לצרכי פנאי הפכה להיות פופולרית בשנים האחרונות. לפי ארגון הבריאות העולמי כ-2.5% מהאנשים בעולם משתמשים בקנאביס לצרכי פנאי. במספר מחקרים מטופלים דיווחו שהשתמשו בקנאביס להקלה בעוצמת הכאב, לטיפול בבחילות והקאות ולטיפול בנוקשות השרירים. מלבד ההשפעות החיוביות של השימוש בקנאביס דווחו גם תופעות של תופעות לוואי שכללו אופוריה, הפרעה בריכוז ובעירנות, הגברת תחושת החרדה ודיכאון.
שימוש במוצרי קנאביס עם ריכוזים שונים של החומרים הפעילים שנמצאים בו, הופך את המשימה לנבא את השפעת השימוש למורכבת מאוד.
מטרת הסקירה הזאת הייתה לסכם את המנגנון הפעילות והתגובות הסובייקטיביות של האנשים אשר השתמשו בקנאביס בבליעה (Edibles) בהשוואה לאנשים השתמשו בקנאביס בשאיפה.
המאמר בוצע בסגנון של סקירת ספרות. מחברי הסקירה ציינו ש טטרה-הידרו-קנבינול (THC) הינו המרכיב הפסיכואקטיבי העיקרי, אבל לא היחיד בקנאביס. בנוסף נמצא שהפירוק (מטבוליזם) של THC מתרחש בעיקר בכבד אבל יכול גם להתרחש בריאות, במעי הדק, בלב, ואפילו במוח. מחברי הסקירה ציינו שהיום, ידועים כ-100 תוצרי פירוק של THC בגוף האדם.
כמו כן, צריכה של קנאביס באמצעות עישון או אידוי גורמת לאפקט כמעט מיידי ולכן צורת צריכה זו נפוצה בקרב אנשים שצורכים את הקנאביס לצורכי פנאי. לעומת זאת, צריכה של קנאביס בבליעה, מעכבת את האפקט בשעה עד שעתיים בגלל מעבר דרך הכבד. המעבר של החומרים שמצויים בקנאביס דרך מערכת העיכול מפחית את הזמינות הביולוגית שלו בכ-5-20% בהשוואה לעישון אך גם מפחית את הכמות של החומרים המסוכנים שנוצרים בשריפה בזמן העישון. ממצא מעניין הוא שהתגובה לקנאביס דרך מערכת העיכול היא בי-פאזית (דו שלבית) ותלויית מינון (גירוי (הגברה) במינון נמוך ואינהיביציה (עיכוב) במינון גבוה) עם שונות גדולה מאוד בתגובה בין בני אדם. התגובה בי-פאזית שלעתים נקראת, הורמזיס, כוללת בתוכה תגובה אופטימלית, הרצויה שתלויה במינון האופטימלי, עליו הינו רוצים להגיע בשימוש בקנאביס למטרות הטיפוליות. ולכן, בדיוק אותו המינון יכול להיות יכול להיות מועיל לחלק מהאנשים וטוקסי (גורם לתופעות לוואי) אצל אחרים. עישון של מינון טוקסי (מינון גבוה) של קנאביס עלולה לפגוע בריכוז ובתפקוד הכללי. עישון ממושך של קנאביס בכמות טוקסית עלול לגרום לתת לחץ דם, תחושה של פניקה, חרדה, תחושת שכרות, דיכוי של מערכת הנשימה, והתכווצות השרירים (ataxia). צריכה כרונית (לזמן ארוך) של מינון יתר של קנאביס בשאיפה מעלה את הסיכוי למחלות ריאה בעיקר כאשר מדובר על עישון.
מחברי הסקירה הציגו מספר מחקרים אשר מצאו קשר בין עישון תדיר של קנאביס ומחלות סרטן כמו סרטן ריאות, סרטן אשכים, וסרטן הלוע.
כמו כן, נמצא שצריכה חד פעמית של מינון טוקסי של קנאביס בבליעה עלול לגרום לפגיעה בזיכרון לטווח קצר, לחוסר ריכוז, לפגיעה בתפקוד הכללי, בחילות והקאות, ירידה בדופק (ברדיקרדיה), ירידה בקצב הנשימה, תת לחץ דם, והפרעות בתהליך הנשימה. מחברי הסקירה ציינו שישנוניות וחוסר קוארדינציה נצפו יותר בקרב ילדים שחווים הרעלה על ידי קנאביס בבליעה מאשר בקרב מבוגרים, בעוד בקרב מבוגרים מינון יתר על ידי קנאביס בבליעה עלול לגרום לחרדה, פרנויה, התקפי פאניקה, וסחרחורת.
מחברי הסקירה דיווחו שבזמן כתיבת הסקירה היה חוסר במידע על ההשפעות של חשיפה כרונית של בני אדם למוצרי קנאביס בבליעה. יחד עם זאת, במחקרים שבוצעו בחיות, דווח כי חשיפה כרונית לרמות טוקסיות של מוצרי קנאביס גרמו בקרב החיות להגדלת משקל הכבד.
בהתבסס על סקירת הספרות, דווח שהתגובה למוצרי קנאביס תלויה במספר גורמים: גורמים הקשורים למוצר (צורת המתן, משך המתן, תכיפות המתן, אינטראקציות עם אוכל ותרופות אחרות), גורמים דמוגרפיים (גיל ומין), גורמים שתלויים ברגישות (פולימורפיזם גנטי של הרצפטור לקנאביס, אנזימים של מטבוליזם של THC ואחרים ותכונות אפיגנטיות).
מחברי הסקירה ציינו מה הם ההשפעות של השימוש בקנאביס על מערכות הגוף השונות. שימוש ממושך ותדיר (כוונה לפעם ביום או יותר) במוצרי הקנאביס עלול לגרום לפגיעה ביכולות החישוביות, היכולות הוורבאליות (דיבור) ובזיכרון. בנוסף, שימוש ממושך בקנאביס יכול לפגוע בתגובות פסיכומוטוריות ומהירות התגובה. מחברי הסקירה ציינו גם שקיימות עדויות להופעת הזיות שמיעה וראייה, התקפים של מאניה ופסיכוזה לאחר שימוש ממושך בקנאביס.
החוקרים מצאו גם שחשיפה ממושכת לקנאביס עלולה לגרום הפרעות בתפקוד של מערכת קרדיווסקולריות, לרבות: אירועים של דופק מואץ, יתר לחץ דם והפרעות קצב.
במחקרים בחיות מעבדה נמצא שמערכת הרביה והמערכת הורמונלית עלולות להיפגע עקב חשיפה לקנאביס, כאשר ה-THC עלול להפחית את שחרורו של הורמון הגדילה והורמון יצור חלב, prolactin. במחקרים בחיות נמצא גם שחשיפה ממושכת למוצרי קנאביס עלולה לגרום לעליה במשקל של איברי הרבייה: שחלות ורחם.
מחברי הסקירה סיכמו את מחקרם בכך שעישון של מוצרי הקנאביס כולל בתוכו יותר חומרים טוקסיים מאשר צריכה של קנאביס בבליעה. ובנוסף, צריכה של כמות גדולה של קנאביס (מינון טוקסי) יכולה לגרום לתופעות לוואי רבות, גם בבליעה וגם בעישון. כמו כן, נמצא ששימוש ממושך בקנאביס עלול לפגוע בפוריות אצל נשים וגברים.
אך אולי הנקודה הכי מעניינת שהם העלו בסיכום היא שבגלל השונות הבין האישית בין המטופלים קשה לקבוע מינון אופטימלי אחיד.
סיכום של ד”ר יהושוע (שוקי) אבירם, דירקטור התחום הקליני בסאיקי:
זהו מאמר סקירה חשוב שמסכם הרבה מהספרות האקדמית שנאספה לאורך השנים בנושא בטיחות הטיפול בקנאביס אך גם הוסיף השוואה בין צריכה בבליעה לבין צריכה בעישון של קנאביס, שזה נושא חשוב לדבר עליו.
חשוב לציין שהחוקר שפרסם את סקירת הספרות הוא מהמכון לתזונה בתאילנד כנראה שעלה שם העניין במחקר בתחום הקנאביס שלא היה עד היום מאז הלגליזציה של קנאביס בתאילנד, כמעט לפני שנה.
המסקנה אליה הגיע החוקר מסקירת הספרות היא די מתבקשת וידועה כבר שנים: start low, go slow, and stay low.
Kitdumrongthum S, Trachootham D. An Individuality of Response to Cannabinoids: Challenges in Safety and Efficacy of Cannabis Products. Molecules. 2023 Mar 20;28(6):2791.
