השימוש בקנאביס לצרכים רפואיים אושר בשנת 2013 בקנדה, ומשנת 2018 הותר גם השימוש בקנאביס לצורכי פנאי. מאז 2018, שיעור האשפוזים בקנדה בעקבות שימוש בחומרים ממכרים עלה ב-30%. יש לציין שקנאביס הנמכר בצורה מוסדרת בחנויות ייעודיות עולה יותר מאשר הקנאביס שנמכר בצורה לא חוקית.
גידול השימוש בקנאביס בקנדה חל לצד מודעות לוקה בחסר בקרב האוכלוסייה הכללית בנושא הנזקים והסכנות של שימוש בקנאביס. חשוב לציין שמאז שנת 2013 תעשיית הקנאביס הפכה להיות תעשייה של מיליארדי דולרים.
בשנים האחרונות הייתה עלייה משמעותית בפרסומים באתרים של המרפאות השונות בקנדה על השימוש בקנאביס רפואי להתוויות שונות. יחד עם זאת, מעט מאוד ידוע ואין מעקב על איכות העדויות שמעלים לאתרים אלו בכדי לתאר את יעילות הטיפול להתוויות השונות.
מטרת מחקר זה הייתה לבחון את הטענות של יעילות השימוש בקנאביס בהתוויות השונות. המחקר בוצע בסגנון של סקירת ספרות. קבוצת חוקרים מהתמחויות שונות ברפואה מאונטריו, קנדה, ניסו לזהות את האינדיקציות לטיפול שנרשמו באתרים השונים של המרפאות באזור אונטריו ולזהות את רמת ואיכות העדויות שהם ציטטו באתרים אלו.
החוקרים ערכו סקירה מתודולוגית של חיפוש האתרים וזיהו 29 מרפאות שקידמו באופן כולל 20 אינדיקציות שונות, בין היתר, לפי רמת השכיחות: כאב כרוני (הערה של ד”ר אבירם: כאב כרוני מסוגים שונים ולא רק כאב עצבי שעליו יש את רוב העדויות המדעיות), חרדה (הערה של ד”ר אבירם: התוויה שלגביה יש הכי פחות עדויות, לפחות לגבי חרדה ראשונית), כאבי פרקים, הפרעת לחץ בתר חבלתית (PTSD), הפרעות שינה, אפילפסיה, פיברומיאלגיה, טרשת נפוצה, כאבי ראש ומיגרנות, דיכאון, סימפטומים של סרטן, בחילות והקאות, מחלת הפרקינסון, מחלות מעי, איידס, הפרעות קשב וריכוז, טיפול פליאטיבי וגלאוקומה.
בהקשר לאינדיקציות אלו, אותרו בסך הכול 235 ציטוטים באתרים השונים על יעילות הטיפול בקנאביס רפואי עבורם. עבור כל ציטוט נמצא המחקר ממנו הוא נלקח. כל מחקר סווג לפי הציון של הרמה המדעית שלו כאשר סקירות ספרות שיטתיות קיבלו ציון 1 (הרמה המדעית הגבוהה ביותר) ומחקרים על חיות קיבלו ציון 5 (הרמה המדעית הנמוכה ביותר). רק כ-3% מהמחקרים סווגו ברמה המדעית הגבוהה ביותר (ציון 1). במקביל, אחוז גבוה מהמחקרים, כ-15%, זוהו ברמה המדעית הנמוכה ביותר (ציון 5). כ-27% מהמחקרים היו ברמה מדעית עם ציון 4. חשוב לציין שכ-30% מהמחקרים כלל לא קיבלו ציון בגלל שהמבנה והמתודולוגיה של המחקר היו בסיסיים ביותר. נתון חשוב נוסף הוא שמרבית המרפאות כלל לא ציינו מידע לגבי בטיחות הטיפול בקנאביס אלא רק לגבי יעילותו (פרט ל-4 מהן).
החוקרים הראו גם שבאופן גורף האתרים האלו קידמו רק קנאביס סאטיבה וכלל לא אינדיקה (הערה של ד”ר אבירם: לא שיש הבדל קליני מוכח כלשהו ביניהם). בנוסף, האתרים קידמו בעיקר מוצרי THC ופחות מוצרי CBD, ודרך הצריכה המועדפת על האתרים האלה של הקנאביס הייתה בעישון או בבליעה ומעט מאוד באידוי.
החוקרים סיכמו שאתרים של מרפאות לרוב מקדמים רק את יעילות הטיפול בקנאביס רפואי, הנתמכות בעדויות ברמה נמוכה מאוד, ורק לעיתים נדירות מציגים את התמונה המלאה שכוללת גם את תופעות הלוואי הפוטנציאליות. המצב הזה גורם להולכת שולל של ציבור המטופלים, באופן פוטנציאלי.
מסקנות של ד”ר יהושוע (שוקי) אבירם, דירקטור התחום הקליני בסאיקי:
זהו מאמר מעניין שמראה לכאורה את הדינמיקה של שוק הקנאביס לאחר לגליזציה מלאה. ככל הנראה, הרשויות תמיד צריכות להיות בפיקוח הדוק על הנעשה בשוק, במיוחד אם מדובר בשוק של מוצרים המשמשים גם לצרכים רפואיים.
לפי התפיסה שלי כחוקר, כל מאמר צריך תמיד להראות את יחסי התועלת-נזק (Risk-Benefit ratio) בכך שיספק את התמונה המלאה – כלומר גם את יעילות הטיפול, אך גם את הבטיחות שלו, זאת כדי לתת לקורא את כל המידע הנחוץ על מנת לקבל החלטה מושכלת לכאן או לכאן.
אמנם מחקר זה נערך בקנדה ולא בישראל, אבל סביר להניח שההתנהלות ברוב האתרים היא זהה. הצגה של מידע חד צדדי, בעיקר על עישון וברמה מדעית נמוכה (כלומר, חיפשו מידע שיתמוך בטענות שלהם במקום לפעול לספק את התמונה המלאה), מטעה את הקורא במידה מסוימת. זו הסיבה שאני עושה את מירב המאמצים להציג תמונה מלאה ככל הניתן בכל אתר שאני מעורב בכתיבת התוכן שלו.
O’Neill B, Ferguson J, Dalueg L, Yusuf A, Kirubarajan A, Lloyd T, Mollanji E, Persaud N. Evaluating the Supporting Evidence of Medical Cannabis Claims Made on Clinic Websites: Cross-Sectional Study. J Med Internet Res. 2023 Jun 29;25:e45550.