עד היום, טרם נמצא הבדל בין זני הקנאביס השונים ובין השפעתם הקלינית, ללא קשר לאינדיקציה הקלינית. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לברר האם זנים שונים של קנאביס רפואי, יעילים בצורה שונה בתלות לאינדיקציה עבורה ניתן הטיפול.
המחקר בוצע בסגנון מחקר נוחות בו נשלח סקר אינטרנטי שהיה זמין למענה במהלך 3 חודשים באמצע שנת 2020 בגרמניה. העונים לסקר היו מטופלי קנאביס רפואי שקיבלו רישיון מרופא מורשה ושצרכו קנאביס רפואי רק באמצעות תפרחות (בשאיפה).
לפי תוצאות המחקר נמצא שעבור 1028 המטופלים שענו על הסקר, רוב המשתתפים (58%) היו בטיפול של קנאביס יותר משנה וצרכו בממוצע, עד זמן הדיווח, 5.9 זני קנאביס שונים.
הזן השכיח ביותר היה זן בדרוקן של חברת בדרוקן ההולנדית (עשיר ב-THC), ולאחריו, לפי סדר השכיחות, היו זן Bakerstreet וזן Pedanios שגם הם עשירים ב-THC.
האבחנות השכיחות ביותר לטיפול היו כאבים כרוניים, מחלות פסיכיאטריות ונוירולוגיות וסימפטומים של מערכת העיכול.
באופן כללי, ממוצע היעילות שדווח היה כ-80% (טווח של 0-100%). מתוצאות ניתוח רגרסיה נמצא שאין קשר בין הזן שנצרך על ידי המטופלים לבין רמת היעילות שדווחה. יתרה על כך, לא נמצאה שום השפעה שהייתה קשורה בין סוג האבחנה לבין הזן שנצרך.
בממוצע, מטופלים דיווחו על 2.1 תופעות לוואי ובעיקר על יובש בפה (19.5%), עליה בתיאבון (17.1%) ועייפות (13%). אבל בנוסף דווחו גם התופעות לוואי הבאות בשכיחות נמוכה יותר: עיניים אדומות, אופוריה, ישנוניות, קשיי ריכוז, בעיות בחשיבה, קשיי ריכוז, קשיים בהליכה, ירידה בתיאבון, ירידה במתח השריר, בעיות בשיווי משקל, ורטיגו, כאבי ראש, הרגשה כללית של החמרה במצב, בחילה, שלשול, בעיות בראיה והקאות. סך הכל 71% מהמטופלים דיווחו על לפחות תופעת לוואי אחת.
החוקרים סיכמו את תוצאות מחקרם בכך שלמרות שבאופן כללי מטופלים מדווחים על יעילות של הטיפול בקנאביס רפואי, אין שום עדות מדעית לכך שזן אחד יותר טוב מאחר לטיפול בסימפטומים של אף אחת מהאבחנות המטופלות.
סיכום של ד”ר יהושוע (שוקי) אבירם, דירקטור התחום הקליני והמדיקלי בסאיקי:
בהחלט מחקר מעניין ואני מצדיע לחוקרים על הניסיון לבצע את הניתוח הזה ולנסות למצוא זן שיותר יעיל מאחרים לטיפול בסימפטומים ספציפיים.
גם אני במהלך המחקרים שלי ניסיתי למצוא בדיוק את התשובות לשאלות הללו ולא היה ניתן לבצע זאת מסיבות רבות, כגון: מטופלים לא צורכים רק זן אחד כל הזמן אלא משלבים מספר זנים, צריכה בתפרחת לא אומרת שהצריכה היא דומה היות וחלק מעשנים עם טבק, חלק ללא וחלק משתמשים באחד ממאות סוגי המאיידים הקיימים בשוק.
בשל כל ההטרוגניות שקיימת בשוק, גם אם היה הבדל בין זנים, לא ניתן לזהות אותו במחקר כזה, במיוחד לאור זאת שמשך הטיפול של כל מטופל במחקר היה שונה ותהליך ה-trial and error של חלקם נגמר ואלו שלא עזר להם הטיפול פרשו ונשארו בנתונים רק מטופלים עבורם הטיפול עזר (survival bias).
אבל הנקודה המרכזית שאפשר להסיק מתוצאות המחקר הזה היא, שנכון להיום, אין דבר כזה זנים של קנאביס ולא ניתן לטעון שזן אחד טוב יותר מהשני. בפועל מטופלים צריכים לצרוך את המינון הנמוך ביותר האפשרי, שנותן להם את ההשפעה הטובה ביותר, עם פרופיל הבטיחות הטוב ביותר (lowest effective dose) וזאת, ללא תלות בסוג או זן הקנאביס.
Szejko, N., Becher, E., Heimann, F., Grotenhermen, F., & Müller-Vahl, K. R. (2024). Medicinal use of different cannabis strains: Results from a large prospective survey in Germany. Pharmacopsychiatry, 57(03), 133-140.
