דיכוי של מערכת הנשימה היא תופעת הלוואי המסוכנת ביותר של תרופות אופיאטיות. שילוב של תרופות אופיאטיות יחד עם תרופות אחרות אשר ביכולתן להשפיע על מערכת הנשימה, צריך להיבדק להגברת הסיכוי של דיכוי נשימתי. קנאביס פועל על רצפטור CB1 אשר נחשב לרצפטור שפעילותו יכולה פוטנציאלית לגרום לדיכוי נשימתי. שימוש בקנאביס יחד עם תרופות אופיאטיות יכול להוות יתרון בטיפול בכאב בשל השפעה סינרגיסטית (כאשר השפעה יחד חזקה יותר מהשפעה בנפרד) אך זאת בתנאי שהשילוב הזה אינו מגביר את הסיכוי לדיכוי נשימתי.
מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון את ההשפעה של מתן קנאביס באידוי על מערכת הנשימה לבד ובשילוב עם תרופות אופיאטיות . המחקר בוצע על ידי חוקרים מבתי חולים בליידן הולנד, בשילוב מנהל המחקרים הקליניים של חברת בדרוקן (Bedrocan).
המחקר הנוכחי בוצע בסגנון של מחקר הקליני באמצעות סמיות כפולה, הקצאה אקראית, מספר זרועות עם זרוע של פלצבו והצלבה בין הזרועות הטיפול (cross-over). במחקר השתתפו נבדקים בריאים בגילאים 18 עד 45 עם BMI עד 30 kg/m2 .
במהלך המחקר 18 נבדקים בריאים שאפו 100 מ”ג של קנאביס מזן בדרוקן (21.8% THC) באמצעות הוייפורייזר וולקנו אחרי נטילה של כדור פלצבו או כדור אוקסיקודון 20 מ”ג. הנטילה של האוקסיקודון או הפלצבו התבצעה שעה וחצי ו-4.5 שעות לפני השאיפה. סך הכל בוצעו שתי שאיפות אחרי נטילת הכדור.מרגע קבלת תרופת המחקר, הנבדקים קיבלו נוזלים עם גלוקוז דרך הוריד בקצב של 50-100 מ”ל לשעה (מה שיכול להשפיע על הרמות THC בדם).
תוצאות המחקר הראו שמתן של אוקסיקודון לבד גרם לירידה של 30% במדד הנשימה העיקרי (MV), בעוד לא הייתה השפעה כלל לפלצבו או לשאיפה של קנאביס כמן כן החוקרים לא דיווחו על השפעה של תוספת הקנאביס על הדיכוי הנשימתי שנגרם כתוצאה מאוקסיקודון.
עם זאת, נצפתה עליה ברמת הסדציה לאחר שאיפה של קנאביס לבד, רמת הסדציה התגברה ב-30% בשאיפה של קנאביס אחרי מתן אוקסיקודון. ירידה בערנות הופיעה בשאיפה של קנאביס לבד ונצפתה ירידה נוספת של ערנות ב-40% אחרי שאיפה של קנאביס עם מתן אוקסיקודון. תחושה של “high” שהופיעה אחרי השאיפה של קנאביס לבד, התגברה ב-10% לאחר שאיפה אחרי מתן אוקסיקדון. תחושה של ירידה באנרגיה נצפתה אחרי השאיפה של קנאביס לבד, כאשר תחושה זאת התגברה ב-30% נוספים בשאיפה של קנאביס אחרי מתן אוקסיקודון.
החוקרים סיכמו שאין השפעה של קנאביס מסוג בדרוקן עם THC 21.8% (הקנאביס שנמצא במחסניות של משאף סאיקי) על התפקוד של מערכת הנשימה, עם או בלי נטילה של תרופות אופיאטיות מסוג אוקסיקודון
בנוסף, למרות שמטרת המחקר לא הייתה למצוא מנגנון שבגללו שאיפה של קנאביס אינה מדכאת את מערכת הנשימה, החוקרים שיערו שהפעלת שני קולטים קנאבינואידים בגוף (CB1 /CB2) עקב שאיפה של אדי התפרחת מצמח הקנאביס השלם, מבטלת את ההשפעה של קנאביס על דיכוי מערכת הנשימה.
מסקנותיו של ד”ר יהושוע (שוקי) אבירם, דירקטור התחום הקליני בסאיקי:
זהו מחקר פורץ דרך ומעניין מאוד ושחשוב להבין היום מאוד היות ורוב הטיפול בכאב כרוני היום נעשה באמצעות אופיאטים, וישנה עליה משמעותית בצריכת קנאביס רפואי במרשם במקביל, וההשפעות על צריכה במקביל של שני אלו, חשובה מאוד להבנה של רופאים ומטופלים.
בנוסף:
- גם מתן קנאביס במינון גבוה שכזה- בערך 22 מ”ג THC, גרם לתופעות לוואי שלא היינו רוצים עבור המטופלים שלנו- סחרחורת- 12/18, היי 17/18, ורטיגו 4/18, כאב ראש 8/18, יובש בפה 17/18, בחילה 4/18 ועוד כמה- כלומר, גם המינון הזה, שהוא נמוך בהרבה ממה שמטופלים צורכים בפועל, קשור לתופעות לוואי לא רצויות. עם זאת, מנתונים שפורסמו לאחר טיפול במשאף סאיקי, שעושה שימוש באותו הזן, רק במינון נמוך בהרבה, שיעור תופעות הלוואי נמוך בהרבה.
- שאיפה של 100 מ”ג במאייד הייתה קשורה לרמה בדם של THC של 100 נ”ג/מ”ל ומעלה, רמה שקשורה בספרות לת”ל פסיכואקטיביות.
van Dam CJ, van der Schrier R, van Velzen M, van Lemmen M, Simons P, Kuijpers KWK, Jansen S, Kowal MA, Olofsen E, Kramers C, Dahan A, Niesters M. Inhaled Δ9-tetrahydrocannabinol does not enhance oxycodone-induced respiratory depression: randomised controlled trial in healthy volunteers. Br J Anaesth. 2023 Apr;130(4):485-493.
