כאב כרוני הוא הסיבה שכיחה ביותר היום לקבלת טיפול בקנאביס רפואי ברחבי העולם ובישראל ויש כמות מכובדת של עדויות מ”העולם האמיתי” שלמוצרי קנאביס שונים יש פוטנציאל לטיפול יעיל ובטוח בכאב מסוג זה.
יש לציין שחלק גדול מאלו הסובלים מכאב כרוני סובלים במקביל גם מדיכאון חמור (דיכאון מג’ורי), ונכון להיום, לא ידוע האם יש להחריג ממחקרים קליניים מטופלים שסובלים מדיכאון בנוסף לכאב הכרוני.
מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון האם דיכאון הנלווה לכאב הכרוני משפיע לרעה על התגובה בשיפור עוצמת הכאב ובאיכות החיים לאחר 3 חודשי טיפול בקנאביס רפואי.
בכדי לבצע את המחקר, החוקרים מה-Imperial College London בבריטניה השתמשו בנתוני הרשם (רג’יסטרי) שנאספים בו נתוני המטופלים בקנאביס רפואי שנקרא Project Twenty21.
במחקר נאספו בבייסליין (לפני תחילת הטיפול) נתונים מ-1,816 מטופלי כאב כרוני. בנקודת המעקב של 3 חודשים, היו נתונים מ-1,058 מהמטופלים הללו.
לצורך הבנת התוצאות, בוצעה אנליזה סטטיסטית של רגרסיה לוגיסטית שמטרתה הייתה להבין את מערכת היחסים בין הכאב הכרוני לדיכאון לאחר 3 חודשים תחת טיפול בקנאביס רפואי, בהינתן השליטה במדדים הסוציו-דמוגרפיים.
יש לציין שכלל השאלונים שנעשה בהם שימוש היו מתוקפים:
– שאלון הכאב שנעשה בו שימוש היה Brief Pain Inventory (BPI).
– שאלון איכות החיים שנעשה בו שימוש היה EuroQol-5D-5L.
– שאלון הדיכאון שנעשה בו שימוש היה Patient Health Questionnaire (PHQ-9).
– שאלון השינה שנעשה בו שימוש היה Pittsburgh Sleep Quality Index.
– בנוסף, נאסף מידע לגבי מחלות רקע, מגדר וגיל.
ממצאי המחקר הראו שחלק משמעותי (כ-23%) ממטופלי הכאב הכרוני דיווחו גם על דיכאון במקביל; וגם, שהמטופלים שסבלו מדיכאון במקביל, דיווחו על רמת הפרעה (Pain interference) גבוהה יותר לפני תחילת הטיפול (7.5 על סולם של 0-10) לעומת מטופלים ללא דיכאון (6.8) באופן מובהק, אך לא נמצאו הבדלים מובהקים בעוצמת הכאב – 5.9 לעומת 6.0, בהתאמה.
ממצא נוסף ומעניין מאוד הראה שעצם האבחנה הנלווית של דיכאון לא נמצאה כמנבאת באופן מובהק את התגובה להפחתת עוצמת הכאב או את רמת ההפרעה של הכאב לאחר 3 חודשי טיפול בקנאביס רפואי.
יחד עם זאת, חלק מנתוני הבסיס (בייסליין) כן נמצאו כמנבאים חלק ממטרות הטיפול. באופן ספציפי, מטופלים צעירים יותר דיווחו על שיפור טוב יותר בהפחתת עוצמת הכאב, באיכות החיים ובבריאות הכללית. בנוסף, נוכחות של יותר מחלות רקע ניבאה פחות שיפור בהפרעה מהכאב, באיכות החיים ובאיכות השינה.
זאת ועוד, רוב מדדי הבסיס היו שונים באופן מובהק סטטיסטית בין הקבוצות בכך שנשים יותר דיווחו על דיכאון, ובקבוצה עם הדיכאון היו צעירים יותר, עם יותר מחלות רקע, מטופלים ביותר תרופות, עם רמת איכות חיים ירודה יותר ועם הפרעות שינה חמורות יותר.
חשוב לציין שמרבית המטופלים במחקר צרכו תפרחות קנאביס עשירות בטטרה-הידרוקנביול (THC) (כ-68%), בעוד ש-20.5% צרכו תפרחות קנאביס “מאוזן” ביחסי ה-THC:CBD ומעט צרכו שמן קנאביס “מאוזן” (6.5%), שמן עשיר ב-THC (4.1%), שמן עשיר בקנבידיול (CBD) (4.5%) והכי מעט צרכו תפרחות עשירות ב-CBD (1.2%).
מגבלה אחת של המחקר שהחוקרים תיארו בפרק הדיון היא שבנקודת המעקב של לאחר 3 חודשים, התרחש דרופאאוט בשיעור של 61.9% מכלל המדגם.
החוקרים סיכמו בכך שהתוצאות שהם מצאו מראות שנוכחות של דיכאון במקביל לכאב הכרוני לא צריכה להיות חסם למתן טיפול בקנאביס רפואי עבור כאב כרוני למטופלים אלו.
סיכום של ד”ר יהושוע (שוקי) אבירם, דירקטור התחום הקליני בסאיקי:
תמיד מעניין לשמוע על עוד מחקרים שיוצאים מהרשם של UK לקנאביס רפואי ולעיתים, כמו גם במקרה זה, יש למחקרים תוצאות מרתקות.
אך הפער הגדול בין כמות המטופלים שדיווחו על מצבם לפני תחילת הטיפול לבין כמות המטופלים שדיווחו על מצבם בנקודות המעקב, מבלי שהוסברה סיבת הנטישה של כל מטופל, הוא מדאיג.
בנוסף, למרות שהחוקרים הראו שהתגובה להפחתת הכאב אינה שונה בין מטופלים עם וללא דיכאון בהינתן כאב כרוני, אין ממצא זה משכנע לגמרי מפני שנתוני הבסיס של הקבוצות היו שונים.
Athanasiou-Fragkouli, A., Lynskey, M. T., Schlag, A. K., & Nutt, D. J. (2024). Prescribed Medicinal Cannabis for the Treatment of Chronic Pain Comorbid with Depression: Real World Evidence from Project Twenty21.