חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

מתן קנאביס THC בבליעה מגביר את פעילות המערכת הפאראסימפתטית ואת המודולציה של כאב על-שדרתי בגברים הסובלים מכאב עצבי כרוני

ישנם דיווחים רבים בספרות על שינויים ברגולציה של מערכת העצבים האוטונומית ועל עיכוב כאב סופרה-ספינלי (מעל מערכת העצבים הפריפרית בשלב ההולכה של חוט השדרה) במקרים של כאב כרוני. יחד עם זאת, ישנם מעט מאוד מחקרים בספרות האקדמית על השפעת הטיפול בקנאביס באופן כללי או על השפעת טטרה-הידרו-קנביול (THC) על מדדים של ויסות כאב שנמדדים באמצעות מערכות ממוחשבות שנקראות Quantitative Sensory Testing (QST).

מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון את ההשפעה של THC, אשר הופך לטיפול שכיח בכאב כרוני, על מערכת העצבים האוטונומית ועל ויסות הכאב במערכת העצבים המרכזית בקרב מטופלים גברים בלבד עם כאב כרוני.
המחקר נכתב בשיתוף פעולה עם ד”ר חגי שרון ופרופ’ סילביו בריל ממרפאת הכאב באיכילוב.

במחקר נכללו 12 גברים עם כאב עצבי כרוני בשל כאב רדיקולרי מותני ללא מחלות רקע משמעותיות עם כאב בעוצמה של מעל 40 בסולם 0-100.
נשים לא גויסו למחקר בשל עדויות ממחקרים בעבר על כך שהשינויים ההורמונליים במחזור משפיעים על הרגישות לכאב ועל מדדי MRI שונים.

המחקר נערך בסגנון רנדומלי, כפול-סמיות, עם החלפה בין הזרועות כך שכל המשתתפים קיבלו את כל זרועות הטיפול (Cross-over), עם זרעו פלצבו במתן יחיד בכל נקודת טיפול.
מדד הכאב שנמדד ב-QST היה Conditioned Pain Modulation (CPM) ובנוסף נמדדו מדדי תכיפות (LF/HF) ושונות (HRV) של קצב הלב (דופק).
בנוסף, נערכו בדיקות MRI מוח במצב מנוחה לפני ולאחר שעתיים ממתן תת לשוני של שתי זרועות הטיפול:
1. 0.2 מ”ג/ק”ג של THC (שמן שיוצר על ידי חברת פנאקסיה כך שיכיל רק THC ללא שאר מרכיבי הקנאביס).
2. פלצבו (שמן המפ – דומה בצבע ובריח לשמן קנאביס).
במחקר נכללו רק מטופלים נאיבים לקנאביס (לפי דיווח אישי שלהם), אך לא נעשתה בדיקת שתן לוידוא המצב בעת ההכללה.
המטופלים לא נשאלו האם הם חושבים שקיבלו את ה-THC או את הפלצבו.

ממצאי המחקר הראו באופן מובהק שצריכת ה-THC הפחיתה משמעותית את יחס ה-LF/HF בהשוואה לפלצבו, ובנוסף, שיפרה משמעותית את תגובת ה-CPM. כמו כן, נמצא שהירידה ביחס ה-LF/HF הייתה בקורלציה מובהקת עם עליה פונקציונלית בקישוריות בפעילות המוח ב-MRI בין ה-rostral ventrolateral medulla לבין ה-dorsolateral prefrontal cortex.

מסקנות החוקרים מתוצאות המחקר היו שצריכת THC משנה את האיזון האוטונומי בהעלאת הטונוס הפאראסימפתטי ובשיפור תפקוד מנגנון ויסות (אינהיביציית) הכאב הכרוני.
בנוסף, העליה בטונוס הוגאלי (לפי מדדי הדופק) עם השינויים בקישוריות בתפקוד הרגולציה של אזורים ברמה הייתה גבוהה במוח – ממצא שלפיו ניתן להניח שמנגנון הפעולה של ה-THC עובד בהשפעה של מלמעלה-למטה.
ישנה אפשרות ששינויים אלו מייצגים נרמול של הרגולציה הבלתי תקינה על ידי THC במס’ אזורים סופרא-ספינלים.

סיכום של ד”ר יהושוע (שוקי) אבירם, דירקטור התחום הקליני והמדיקלי בסאיקי:
זוהי דוגמא למחקר מעניין מאוד שבעזרתו ניתן להבין יותר לעומק את מנגנוני השפעת ה-THC על הכאב הכרוני.
אמנם בידוד ה-THC מפשט מאוד את מסקנות המחקר, אבל היות שהטיפול הקליני בישראל ובמדינות רבות ניתן בשמן שמכיל את כלל מרכיבי הקנאביס (פול-ספקטרום), קשה להסיק מהמחקר הזה מסקנות שניתן להכליל באופן מלא עבור מטופלים בעולם האמיתי. בנוסף, היות שמרבית המטופלים מקבלים טיפול בקנאביס בשאיפה, יכול להיות מעניין לייצר מחקר דומה על קנאביס בשאיפה.
בנוגע לאי הכללת נשים במחקר בשל סיבות של שינויים הורמונליים, כמובן שהיה ניתן להתגבר על כך באמצעות שליטה בזמן הכללת הנשים לפי תזמון הווסת באופן אינדיבידואלי כדי לאפשר הכללה גם שלהן, אבל כנראה שזה היה דורש את הכפלת גודל המדגם, מה שהיה גורם למחקר להיות יקר בהרבה.

לקריאת המחקר המלא (באנגלית)>>

Weizman, L., Sharon, H., Dayan, L., Espaniol, J., Brill, S., Nahman-Averbuch, H., … & Jacob, G. (2024). Oral Delta-9-Tetrahydrocannabinol (THC) Increases Parasympathetic Activity and Supraspinal Conditioned Pain Modulation in Chronic Neuropathic Pain Male Patients: A Crossover, Double-Blind, Placebo-Controlled Trial. CNS drugs, 1-11.‏

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

משאף ומחסנית SyqeAir

להפחתה מהירה בעוצמת כאב עצבי כרוני1, במינימום תופעות לוואי2-3 – לשיפור איכות השינה ואיכות החיים3-4.

לפרטים נוספים צרו איתנו קשר

  1. Almog, S, et al. (2020). European Journal of Pain, 24( 8 ), 1505-1516.
  2. Aviram, J, et al. (2021). European Journal of Pain, 25(2), 359-374.   בהשוואה לצורות המתן האחרות
  3. Aviram, J, et al. (2022). PAIN Reports, 7(3), e1011.   לאחר 120 יום טיפול במשאף
  4. Aviram, J, et al. (2023). Pharmaceuticals, 16(10), 1426.

אני רוצה לקבל מכם ניוזלטר דו חודשי!

תשלחו אותו בבקשה אל:

הטופס נשלח בהצלחה.
נשמח לחזור אליך בהקדם.
דילוג לתוכן