שיעור הטיפול בעזרת קנאביס רפואי בכאב כרוני עולה. על אף זאת, העדויות לגבי ההשפעות קצרות וארוכות הטווח של יעילות ובטיחות הטיפול בהתייחס למרכיבים השונים בצמח הקנאביס עודן מוגבלות. זאת משום שמרבית המחקרים הקליניים שבוצעו עד היום התמקדו בתכולת שני מרכיבים בלבד מתוך מאות הקנבינואידים, הטרפנים והפלבנואידים ומרכיבים נוספים המצויים בצמח הקנאביס: טטרה-הידרו-קנביול (THC) וקנבידיול (CBD).
מטרת המחקר הנוכחי הייתה לזהות דפוסים (הרכבים או קומפוזיציות) של מינוני קנבינואידים שונים ולבחון האם ערכים גבוהים או נמוכים שלהם קשורים ליעילות מוגברת או לשכיחות גבוהה יותר של תופעות לוואי מסוגים שונים.
נאספו נתונים מכמה נקודות זמן: לפני תחילת הטיפול בקנאביס (בייסליין), במסגרת מעקב קצר טווח (חודש מתחילת הטיפול בקנאביס רפואי) ובמסגרת מעקב ארוך טווח (שנה מתחילת הטיפול בקנאביס רפואי).
המידע שנאסף בנקודות הזמן השונות כלל שאלונים לדיווח עצמי על מאפייני הטיפול בקנאביס, כולל צורת המתן, סוג/”זן”/שם הקנאביס ומינון/משקל הקנאביס החודשי שצרכו המטופלים. בשונה ממחקרים רבים אחרים, במחקר זה בדקו במעבדה הכימית את המינונים של כלל הקנבינואידים והטרפנים שנצרכו על ידי המטופלים לפי שם הזן אותו מסרו ובאמצעות המשקל החודשי של כל זן שנצרך לפי הדיווח, חושב המינון החודשי של כל אחד מהקנבינואידים והטרפנים שנצרכו עבור כל מטופל.
לאחר מכן, כדי לנרמל את מדד המינונים, המינון החודשי של כל קנבינואיד שנצרך על ידי כל מטופל הועבר לציון Z (z-scaled) ובוצעה חלוקה לעשרה אשכולות (Clusters). נערכה השוואות בין המטופלים שצרכו את האשכולות הללו – גם בטווח הקצר וגם בטווח הארוך – בנוגע לשיעור התגובה האנלגטית (הפחתת כאב) לעומת הבייסליין, שיעור המטופלים שדיווחו על ירידה בעוצמת הכאב ב-30% וב-50%, ושיעור תופעות הלוואי שדווחו בקבוצות המערכות השונות בגוף.
לאחר בדיקת המידע הקיים, נכללו באנליזת המחקר רק שמונת הקנבינואידים שנצרכו במינון ממוצע מינימלי של 0.1 גר’ בחודש: THC, CBD, קנביול (CBN), קנביגרול (CBG), קנביכרומן (CBC), THCV, THCB, וקנבינואיד חדש שטרם אופיין (331-18b).
בנוסף, באנליזות המחקר נכללו 501 מטופלים לטווח הקצר ו-321 מטופלים לטווח הארוך שהיה להם מידע מלא על תצרוכת הקנאביס שלהם. בשתי הקבוצות הללו, התגובה הקלינית להפחתת הכאב הייתה טובה יותר בטווח הארוך מאשר בטווח הקצר, כך ש-30% הפחתה דווחה על ידי 36% מהמטופלים בטווח הארוך ועל ידי 31% מהמטופלים בטווח הקצר, בעוד ש-50% הפחתה דווחה על ידי 20% מהמטופלים בטווח הארוך ועל ידי 20% מהמטופלים בטווח הקצר.
חשוב לציין שלא זוהו הבדלים במדדים הדמוגרפיים בין נקודות הזמן השונות.
ההבדלים שכן זוהו כללו צריכת מינון גבוה יותר לאחר שנה (חציון של 30 גר’ לחודש, כאשר 14% מהמטופלים צרכו מינון של 40 גר’ בחודש) לעומת חציון של 20 גר’ בחודש לאחר חודש.
מרבית המטופלים צרכו את הקנאביס בחציון של 4-5 פעמים ביום ובטווח בין רבעוני של 3-8 פעמים ביום. כמו כן, מרבית המטופלים צרכו בערך שני סוגים/זנים/שמות של קנאביס בכל חודש.
לאחר שנה, מטופלים צרכו 76 “זני” קנאביס שונים, שיצרו 189 קומבינציות שונות שנצרכו על ידי 321 מטופלים בכל חודש.
אחד הממצאים המעניינים היה שגם זנים שהכילו את אותו הריכוז של THC, מרבית הקנבינואידים האחרים היו שונים באופן משמעותי בין הזנים.
במחקר לא זוהו הבדלים בין מטופלים שצרכו קנאביס מהאשכולות השונים מבחינת שיעורי התגובה הקלינית של הפחתת הכאב.
יחד עם זאת, בטווח הקצר (לאחר חודש) בו הייתה הומגניות גבוהה מבחינת כמות הקנאביס החודשית (99% מהמטופלים צרכו 20 גר’), כן זוהו קלאסטרים שביניהם היה הבדל מובהק בשיעורי תופעות הלוואי הכלליות (לפחות תופעת לוואי אחת):
– המטופלים שצרכו את קלאסטר מס’ 8 שמכיל מינוני קנבינואידים בינוניים מכל הסוגים דיווחו על שיעור תופעות הלוואי הנמוך ביותר (5%) – גם בטווח הקצר וגם בטווח הארוך
– המטופלים שצרכו את קלאסטר מס’ 7 שמכיל את מינוני ה-CBN הגבוהים ביותר דיווחו על שיעור תופעות לוואי של 53% בטווח הקצר ו-44% בטווח הארוך
– המטופלים שצרכו את קלאסטר מס’ 1 שמכיל את מינוני ה-CBC וה-CBD הגבוהים ביותר דיווחו על שיעור גבוה ביותר של תופעות לוואי במערכת העצבים (33%) בטווח הקצר
– המטופלים שצרכו את קלאסטר מס’ 6 שמכיל את מינוני ה-CBC וה-THCB הנמוכים ביותר דיווחו השיעור הנמוך ביותר של תופעות לוואי במערכת העצבים (7%) בטווח הקצר
– המטופלים שצרכו את קלאסטר מס’ 3 שמכיל את מינוני ה-CBN הנמוכים ביותר דיווחו על שיעור תופעות לוואי פסיכולוגיות/פסיכיאטריות בשיעור הגבוה ביותר (18%)
– המטופלים שצרכו את קלאסטר מס’ 2 שמכיל את מינוני ה-THC וה-THCB הנמוכים ביותר ואת קלאסטר מס’ 8 דיווחו על שיעור תופעות לוואי פסיכולוגיות/פסיכיאטריות בשיעור הנמוך ביותר (0%)
חשוב לציין שנמצאו הבדלים דמוגרפים בין המטופלים שצרכו את הקלאסטרים השונים: בקלאסטר מס’ 1 היה שיעור גבוה יותר (51%) של מטופלות נשים ושל מטופלים מבוגרים יותר (גיל חציוני של 51 שנים) באופן מובהק סטטיסטית לעומת שאר הקלאסטרים. לכן, קיימת פה הטיה שבגינה ניתן לחשוד שלהבדלים הדמוגרפיים יש השפעה אפשרית על ההבדל בשיעורי התופעות לוואי, ולא רק להבדל בקומפוזיציות הקנבינואידים השונים.
בטווח הארוך (לאחר שנה בטיפול), נמצא שמטופלים שצרכו את קלאסטר מס’ 2 דיווחו באופן מובהק על שיעור תופעות לוואי כללי של 44%, במערכת העצבים המרכזית של 28%, במערכת העיכול של 24% ותופעות לוואי פסיכולוגיות של 20%, בהשוואה לקלאסטר מס’ 9 שמכיל את מינוני ה-THC וה-THCV הגבוהים ביותר בו דיווחו שיעור תופעות לוואי כללי של 5%, במערכת העצבים המרכזית של 5%, במערכת העיכול של 0% ותופעות לוואי פסיכולוגיות של 0%.
בטווח הארוך לא נמצאו הבדלים דמוגרפיים בין קלאסטרים מס’ 2 ומס’ 9.
מסקנות החוקרים היו שסביר להניח שההתמקדות באנליזות רק על THC ו-CBD ולא על כלל הצמח אינה מספקת בכדי למצוא קשרים או השפעות שיכולים לגרום ליותר או פחות תופעות לוואי. לפיכך, נדרש אפיון מלא של הקנבינואידים בצמח כדי לגלות את הקשר בין הטיפול לבין תופעות הלוואי בכדי לעזור לרופאים המטפלים לרשום טיפול בטוח יותר בקנאביס, עם פחות תופעות לוואי, תוך כדי שימור היעילות בהפחתת הכאב.
סיכום של ד”ר יהושוע (שוקי) אבירם, דירקטור התחום הקליני והמדיקלי בסאיקי:
זהו אחד המאמרים שהכי התרגשתי לפרסם. במחקר זה כיסינו את כל המגבלות שקיימות בדרך כלל במחקרי קנאביס ברחבי העולם, כך שאנחנו יודעים כעת מהו הטיפול הספציפי שהמטופל מקבל ברמת המולקולות, במקום רק להתייחס לטיפול כ”קנאביס” כמושג גנרי, מבלי להבין את המורכבות של הטיפול במוצר בוטני.
בנוסף, תוצאות המחקר מוכיחות שהאקסיומה לפיה צריכת מינוני THC גבוהים מעלה את הסיכוי לתופעות לוואי באופן כללי ולתופעות לוואי פסיכואקטיביות באופן ספציפי בעוד שמוצרים עשירים ב-CBD הם בטוחים אינה מדויקת כלל.
Aviram, J., Lewitus, G. M., Pud, D., Procaccia, S., Berman, P., Yellin, B., … & Meiri, D. (2021). Specific phytocannabinoid compositions are associated with analgesic response and adverse effects in chronic pain patients treated with medical cannabis. Pharmacological Research, 169, 105651.
