בשנים האחרונות ישנה עליה דרמטית בשימוש בקנאביס רפואי בכדי לטפל במגוון רחב של התוויות. חשוב מאוד להבין שלא כל מוצר קנאביס משפיע באותה הצורה כמו מוצר אחר ובעצם, סוג המוצר וצורת המתן שלו משפיעים מאוד על ספיגת הקנבינואידים בגוף ועל ההשפעות הקליניות שלהם על מטופלים. המשוכה הנוכחית של תעשיית הקנאביס היא כיצד ניתן לפתח פורמולציות שיכולות לאפשר ספיגה יציבה וידועה מראש של קנאבינואידים.
מטרת המחקר הנוכחי הייתה לחקור את הפרמקוקינטיקה (PK = התהליך בו עוברת תרופה בגוף/בדם) של מספר מוצרי קנאביס (בחלקם חדשניים) בקרב מתנדבים בריאים.
המחקר נערך בשיתוף פעולה של חברת הקנאביס הישראלית, פנאקסיה, בשיתוף פעולה עם חוקרים מבית החולים וולפסון ובהנחיית ד”ר דוד סטפנסקי מאוניברסיטת בן גוריון.
המחקר בוצע במרכז רפואי אחד בסגנון של מתן טיפול יחיד, אקראי, כאשר כל נבדק קיבל כמעט את כל סוגי הטיפולים (cross-over), ובסמיות חלקית.
למחקר גויסו 12 נבדקים בריאים (לא מטופלים) בטווח גילאים של 28-49, כש-10 מהם היו גברים. חלק מהנבדקים היו עם BMI גבוה ושלושה היו מוגדרים כבעלי השמנת יתר (BMI מעל 30).
כל המטופלים היו שליליים לנוכחות קנאביס בדם בנקודת הזמן שלפני המתן.
המטופלים קיבלו בסדר שונה 8 מוצרי קנאביס שונים, מתוך עשרת המוצרים שהוערכו במחקר זה:
1. טבלייה תת-לשונית ביחס THC:CBD של 10:10 אחוזים (“מאוזן”).
2. טבלייה תת-לשונית ביחס THC:CBD של 20:0 אחוזים (עשיר ב-THC).
3. טבלייה תת-לשונית ביחס THC:CBD של 1:20 אחוזים (עשיר ב-CBD).
4. פלצבו טבלייה תת-לשונית.
5. קנאביס באידוי ביחס THC:CBD של 10:0 אחוזים (עשיר ב-THC).
6. פלצבו קנאביס באידוי.
7. מוצר נר רקטלי ביחס THC:CBD של 10:10 אחוזים (“מאוזן”).
8. פלצבו מוצר רקטלי.
9. ספריי THC:CBD (סאטיבקס).
10. שמן קנאביס ביחס THC:CBD של 10:10 אחוזים (“מאוזן”).
לאחר המתן, נאספו בדיקות דם בנקודות דם קבועות (לפני המתן ו-2, 5, 10, 10, 15, 30, 45 דקות ו-1, 1.5, 2, 3, 4, 5, 8 ו-12 שעות לאחר המתן) שעבורן נבחנו רמות טטרה-הידרו-קנבינול (THC), קנבידיול (CBD) ומטבוליט של THC בשם 11-OH-THC.
בין הביקורים במסגרת המחקר, עברו לפחות 9 ימים של Washout ללא מתן של מוצר קנאביס במהלכם.
תוצאות המחקר הראו שהספיגה של הטבליות התת-לשוניות (כ-3-3.5 שעות), הייתה מהירה יותר, ובמקרים מסויימים עם שונות נמוכה יותר מאשר זו של סטיבקס ושמן.
בנוסף, נמצא שהזמינות הביולוגית של הטבליות הלשוניות ושל הנרות הרקטליים נמוכה יותר משל סטיבקס.
אידוי תפרחות הקנאביס סיפק ספיגה סיסטמית מיידית והיה בעל הרמה הגבוהה ביותר בדם (Cmax) (של 45.8 נ”ג/מ”ל עם סטיית תקן של 30.3) בהשוואה לכל שאר צורות המתן.
לא נמצאו הבדלים בפרופילי הבטיחות בין המוצרים השונים.
לא זוהו מדדי ספיגה כלל במוצרי הפלצבו. כמו כן, לא זוהה CBD בכלל ברוב המוצרים שלא הכילו אותו. עם זאת, במוצר שניתן באידוי שדווח כבעל 0% CBD, נמצאו רמות של CBD בין 2-10 דקות מהשאיפה.
לאחר מתן ספריי סטיבקס, נצפתה עליה הדרגתית בנוכחות כל המדדים בדם, כאשר ההגעה לרמה הכי גבוהה (Cmax) התרחשה לאחר 5-6 שעות. כמו כן, נמצאה שונות גבוהה בין הנבדקים של בערך 50-90%.
עבור שמן קנאביס 10:10 נמצאו ממצאים דומים לאלו של ספריי סטיבקס, אך הזמינות הביולוגית נמצאה כנמוכה בשיעור של 10-15% לעומתו (לפי מדד AUC0–t).
תופעות הלוואי השכיחות ביותר שדווחו היו סחרחורת, כאב ראש, בחילה ועייפות ואלו היו קלות וחלפו. לא דווחו תופעות לוואי חמורות במהלך המחקר.
מטופל אחד הפסיק את השתתפותו במחקר בשל תופעות לוואי לאחר מתן ספריי סטיבקס.
מסקנות החוקרים היו שלמוצר שניתן תת-לשונית יש יתרונות במתן מבחינה פרמקוקינטית לטיפול באינדיקציות ספציפיות שבהם מטופלים מקבלים טיפול בקנאביס רפואי.
סיכום של ד”ר יהושוע (שוקי) אבירם, דירקטור התחום הקליני והמדיקלי בסאיקי:
זהו מחקר מעניין וחשוב מאוד שמשווה את הפרמקוקינטיקה של חלק גדול מצורות המתן השכיחות של קנאביס רפואי ומספק מידע שיכול לסייע לרופאים בהחלטות הרפואיות. יחד עם זאת, מסקנתי ממחקר זה היא מעט שונה מאשר זו של החוקרים שהתמקדו ביתרונות מוצר חדש ספציפי שניסו לבדוק (טבליות תת-לשוניות), לעומת מוצרים מאושרים אחרים.
בפועל, כלל המוצרים, פרט לאידוי הקנאביס, מראים פרופיל PK דומה, בו ישנה עליה הדרגתית, ורק לאחר מספר שעות הרמה מגיעה ל-Cmax. לא בטוח ששונות בין המוצרים של שעה לכאן או לכאן היא רלוונטית מבחינה קלינית. בנוסף, החוקרים דיווחו על שונות אדירה ב-PK של כלל המוצרים בין הנבדקים, גם עבור הטבליות התת-לשוניות, דבר שלא יאפשר טיפול עם ספיגה יציבה וידועה מראש של קנאבינואידים, וכתוצאה מכך, לא ניתן יהיה להבטיח למטופלים שישתמשו במוצרים אלו השפעה קבועה כפי שניתן לצפות מטיפול תרופתי.
Tarlovski, S., Bar Kadmon, A., Goldberg, E., Segal, D., Gavish, D., & Stepensky, D. (2024). Comparative Pharmacokinetic Assessment of Innovative Sublingual, Rectal and Vaporizer Cannabis Products Versus Approved Cannabis Products in Healthy Volunteers. Cannabis and Cannabinoid Research.
