תסמונת דחק בתר חבלתית, או PTSD, מאופיינת בסימפטומים שכוללים רמות גבוהות של חרדה ומחשבות חודרניות ושליליות על זכרונות שליליים שמופיעים בתנאי מצוקה, בצורה חזרתית ובלתי רצונית. מצב זה קשור במקרים רבים גם לסימפטומים של דיסאצוציאציה, פלאשבקים ודריכות יתר שמדווחים לפחות ב-30 ימים האחרונים. כדי שתתבצע אבחנה, המטופל חייב היה להיחשף בעבר לחוויה טראומטית כמו מצב של איום במוות, פציעה רצינית או תקיפה מינית.
מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון האם מתן קנבידיול (CBD) למטופלים לפני שיעלה בראשם הזיכרון הטראומתי שגרם להפרעת ה-PTSD, ימתן את עוצמת החרדה שלהם.
בנוסף, כמדד יותר ניסיוני (exploratory), החוקרים שמו לעצמם למטרה לחקור האם ההשפעה של הטיפול הניתן במחקר תלויה במקור ההפרעה (כלומר, PTSD עקב פגיעה מינית לעומת ללא פגיעה מינית).
המחקר בוצע בסגנון של מחקר קליני, רנדומלי ומבוקר, בחלוקה פרללית (במקביל, Parallel) תחת השוואה לפלצבו (Randomized, placebo-controlled, parallel design).
גויסו למחקר 33 מטופלים עם אבחנה של PTSD והם חולקו אקראית ביחס של 1:1 לשתי קבוצות:
1) מתן חד פעמי של קפסולת CBD של 300 מ”ג
2) מתן חד פעמי של קפסולת פלצבו
המתן נעשה לפני הקשבה להקלטת אודיו (קול) בת 90 שניות שהוקלטה שבוע לפני תחילת המחקר על ידי המטופלים שבה הם שיתפו על הטריגרים שלהם להחמרת הסימפטומים והטראומה.
המדדים שנאספו מהמטופלים נאספו לפני חווית הטראומה מחדש (לפני שמיעת ההקלטה) ולאחריה (90 דקות אחרי) וכללו הערכות סובייקטיביות ופיזיולוגיות.
כמו כן, נעשתה השוואה בין טריגרים ממקור של טראומה מפגיעה מינית לעומת כאלו שאינם בשל פגיעה מינית.
מדד התוצאה העיקרי היה Visual Analog Mood Scale (VAMS), והמדדים הפיזיולוגיים שנמדדו כללו דופק, לחץ דם ורמת קורטיזול ברוק.
תוצאות המחקר הראו שבקבוצת הטראומה שאינה ממקור של פגיעה מינית, נמצאה הפחתה של רמות החרדה והפגיעה הקוגניטיבית באמצעות ה-CBD, באופן מובהק לעומת הפלצבו, לאחר הזיכרון הטראומטי. בקבוצת הטראומה שהינה מפגיעה מינית, לא נמצא הבדל מובהק.
המדדים הפיזיולוגיים, לדוגמה לחץ הדם והדופק שעלו באופן מובהק לאחר ההתערבות, לא הושפעו באופן שונה בין הקבוצות השונות או לפי סוג הטראומה.
מסקנות החוקרים היו שמתן חד פעמי של CBD בבליעה במינון של 300 מ”ג מיתנה את העלייה ברמות החרדה והפגיעה הקוגניטיבית לאחר זיכרון של אירוע טראומטי בקרב מטופלי PTSD, אך רק עבור אלו ללא מקור הטראומה בשל פגיעה מינית.
סיכום של ד”ר יהושוע (שוקי) אבירם, דירקטור התחום הקליני והמדיקלי בסאיקי:
מחקר מרתק, בו, בפעם הראשונה, מדדי התוצאה אינם נמדדים לאורך זמן, אלא בטווח הקצר, על ידי יצירת טריגר לטראומה. זה מודל מרתק שמאפשר לבחון יעילות של התערבות בטווח קצר יחסית.
מעניין לראות שהיעילות נמצאה דווקא בקרב טראומה שאינה מפגיעה מינית, מה שמעלה את השאלה האם מכניזם התסמונת שונה בתלות לסיבה ממנה היא נגרמה?
כמו כן, ניתן לראות שגם במחקר זה, בדומה למחקרים אחרים על קנבינואידים, המדדים שהושפעו הם הסובייקטיביים, עליהם מדווחים המטופלים, ולא הפיזיולוגיים והאובייקטיביים.
המגבלה המשמעותית שקיימת במחקר, לדעתי, היא שלא נאסף כלל מידע על בטיחות הטיפול – שהיא נדבך משמעותי בכל טיפול כדי להסביר למטופל את תופעות הלוואי הצפויות.
בנוסף, אנחנו יודעים ממחקרים אחרים שמתן CBD בבליעה מגיע לרמה הכי גבוהה בדם רק לאחר 120-180 דקות, ולכן, יכול להיות שבחירה מושכלת יותר של הזמן מהמתן לזמן המדידה הייתה מביאה לתוצאות יותר מיטביות.
Bolsoni, L. M., Crippa, J. A. S., Hallak, J. E. C., Guimaraes, F. S., & Zuardi, A. W. (2022). The anxiolytic effect of cannabidiol depends on the nature of the trauma when patients with post-traumatic stress disorder recall their trigger event. Brazilian Journal of Psychiatry, 44(3), 298-307.
