בשל העלייה בזמינות ובשימוש בקנאביס בקרב מטופלים הסובלים מהפרעת דחק בתר-חבלתית, או באנגלית Post-Traumatic Stress Disorder (PTSD), והאישור של PTSD כהתווייה שניתן לטפל בה בקנאביס רפואי בתוכניות קנאביס רפואי רבות ברחבי ארה”ב (כמו גם בישראל), יש צורך לבחון באופן קבוע את יעילות הקנאביס שמוצע למטופלים במסגרת הטיפול ב-PTSD.
מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון את יעילות הטיפול בקנאביס רפואי בקרב מטופלי PTSD.
המחקר נוהל בסגנון מעקב פרוספקטיבי (לאורך זמן) למשך שנה שלמה – מעקב על המצב בכל 3 חודשים. גויסו למחקר 75 מטופלי PTSD שכבר מחזיקים ברישיון לקנאביס רפואי אבל לא השתמשו בקנאביס בששת החודשים שלפני תחילת המחקר. כמו כן, גויסה קבוצת ביקורת של 75 מטופלי PTSD שלא נטלו קנאביס במהלך המחקר.
מדד התוצאה העיקרי של המחקר היה השאלון המתוקף Clinician-Administered PTSD Scale for DSM-5 (CAPS-5) לבדיקת חומרת הסימפטומים של ה-PTSD, אך נבדקו גם מדדים שניוניים כמו: שינוי במצב הפסיכולוגי באמצעות השאלון Inventory of Psychosocial Functioning (IPF), הפרעת שינה באמצעות שני השאלונים Insomnia Severity Index (ISI) ו- Pittsburgh Sleep Quality Index (PSQI). כמו כן, נבדקה גם רמת התפקוד הגופני באמצעות השאלון The International Physical Activity Questionnaire (IPAQ), ונעשתה בדיקה של השינה באופן אובייקטיבי באמצעות אקטיגרף שבדק מדדים שונים כמו חביון שינה, יעילות השינה, זמן ערות במהלך השינה (wake after sleep onset (WASO)), מספר התעוררויות בלילה ומשך זמן השינה.
מרבית המטופלים (91%) צרכו תפרחות קנאביס עשירות בטטרה-הידרו-קנביול (THC).
רוב המטופלים היו גברים (77%), כאשר 95% מהם היו יוצאי צבא אמריקאים (Veterans).
תוצאות המחקר הראו שלאחר שליטה במדדים של גיל ומקור ה-PTSD, נמצא שיפור בעוצמת הסימפטומים בשתי הקבוצות, אך מטופלי ה-PTSD שטופלו בקנאביס דיווחו על שיפור טוב יותר באופן מובהק סטטיסטית לעומת המטופלים שלא קיבלו קנאביס.
החוקרים אף מצאו שלמטופלי PTSD שטופלו בקנאביס היה פי 2.57 סיכוי טוב יותר לא לעמוד יותר בהגדרה של PTSD לפי ה-DSM (כלומר, עברו את הסף לרמה נורמלית של סימפטומים).
כמו כן, נמצא באופן מובהק שיפור בשינה לפי שאלון PSQI באינטראקציה עם קבוצת הטיפול ומשך (זמן) הטיפול וירידה מובהקת במספר ההתעוררויות בלילה באינטראקציה עם זמן.
בנוסף, נמצא הבדל אובייקטיבי מובהק באינטראקציה עם הקבוצה במדד משך השינה לפי האקטיגף וגם הבדל מובהק באינטראקציה עם זמן הטיפול עבור שאלון התפקוד הפיזי IPAQ.
החוקרים סיכמו שתוצאות המחקר הן משמעותיות כי הן מראות את הפוטנציאל של קנאביס כטיפול אלטרנטיבי במטופלי PTSD, גם כצריכה חברתית וגם רפואית. אך מדגישים שכמובן יש צורך במחקרים קליניים מבוקרים (randomized placebo-controlled) כדי להעריך את בטיחות הטיפול והתרכובות השונות של הקנאביס.
סיכום של ד”ר יהושוע (שוקי) אבירם, דירקטור התחום הקליני והמדיקלי בסאיקי:
זהו מחקר מעניין מאוד שמשלב בין בחינת מצבם של מטופלי PTSD שצורכים קנאביס רפואי, לבין השוואה לאורך זמן בין מצבם של קבוצת מטופלים זו לבין קבוצת מטופלי PTSD שאינם צורכים קנאביס רפואי – השוואה שיוצרת תוצאות איכותיות ומהימנות יותר.
יחד עם זאת, משום שמוצרי הקנאביס שנעשה בהם טיפול במסגרת המחקר אינם מתוקננים (standardized) וסביר מאוד להניח שהם אינם קיימים בשוק באותה תצורה, קשה להכליל את התוצאות למוצרי קנאביס דומים ולבסס עליהן החלטות קליניות. בנוסף, כלל לא דווח במחקר זה על בטיחות הטיפול או תופעות לוואי וזהו נדבך קריטי בכל טיפול, ובמיוחד בטיפול בקנאביס רפואי.
Bonn-Miller, M. O., Brunstetter, M., Simonian, A., Loflin, M. J., Vandrey, R., Babson, K. A., & Wortzel, H. (2022). The long-term, prospective, therapeutic impact of cannabis on post-traumatic stress disorder. Cannabis and cannabinoid research, 7(2), 214-223.
