חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

האם הקנביס משפיע אחרת, על כאב כרוני ממקור עצבי וכאב כרוני שאינו עצבי?

כאב כרוני הינו מחלה שקיימת בכל העולם ודורשת משאבים רבים. טיפול בכאב כרוני הוא מורכב, ולעתים דורש התערבות של צוותים רב-מקצועיים. לרוב, טיפול באופיאטים הינו טיפול הבחירה בכאב כרוני, למרות כל הסיכונים הקשורים בטיפול זה. שימוש בקנביס רפואי לטיפול בכאב כרוני הינו התוויה העיקרית בגינה קנביס רפואי ניתן למטופלים בכל העולם.

מטרת המחקר הייתה לתאר את השפעות הטיפול בקנביס רפואי עבור כאב כרוני, בעיקר על השפעתו על עוצמת הכאב וסימפטומים נוספים כמו התנהלות יום-יומית בקרב מטופלים בקנביס רפואי, והשינוי באיכות החיים בעקבות הטיפול.

מחקר תצפיתי זה בוצע על ידי חוקרים מהפקולטות לרפואה בשתי אוניברסיטאות במונטריאול ובקוויבק, בקנדה. למחקר גויסו בצורה אקראית, מטופלים שביקרו במרפאת הכאב וקיבלו אישור לשימוש בקנביס רפואי עבור הכאב ממנו הם סבלו. המחקר נמשך שלושה חודשים, כאשר המעקב כלל שתי נקודות. בייסליין ונקודת מעקב לאחר 3 חודשים של טיפול בקנביס רפואי. בשתי הנקודות נאסף מידע באמצעות שאלונים מתוקפים, והמטופלים נשאלו על חומרת הסימפטומים של עייפות, בעיות שינה, תאבון, וקוצר נשימה. שאלונים נוספים בדקו את חומרת דכאון והחרדה, תחושת האושר עוצמת הכאב ואת איכות החיים. בנוסף, נאסף מידע מפורט לגבי תופעות הלוואי שנבעו מהטיפול.

המחקר כלל 495 מטופלים (גיל ממוצע 56, 67% מהם נשים). כאב כרוני היה ההתוויה השכיחה ביותר (33.1%) לקבלת קנביס רפואי. כאב עצבי (ניורופתי) דווח בקרב 43.6% מהמטופלים. בנקודת המעקב נמצאו עלייה בשיעור צריכת מוצרים עשירים ב-THC  ומוצרים “מאוזנים” וירידה בצריכת מוצרים עשירים ב- CBD.

עוד דווח, שבקרב מטופלים אשר התחילו טיפול במוצרים עשירים ב-THC דווח על סימפטומים חמורים יותר בכניסה למחקר, לעומת מטופלים שהתחילו טיפול ב-CBD. אמנם לנתון שהתייחס להפחתת עוצמת הכאב לא הייתה משמעות סטטיסטית (לצערי לא דווחו ערכים גולמיים אלא רק סטטיסטיקה. י.א), אך הפחתת הכאב הייתה באופן מובהק טובה יותר בקרב מטופלים עם כאב עצבי כרוני, לעומת סוגים אחרים.

בנוסף דווח שיפור בנקודת המעקב של שלושה חודשים לעומת תחילת המחקר במדדי חרדה, דכאון, עייפות, כאב, בעיות שינה, תחושת האושר. עם זאת, לא השתפרו מדדים של בחילה, תאבון, קוצר נשימה.
תופעות הלוואי השכיחות ביותר היו סחרחורת (כ-13%), כאבי ראש (כ-12%) וישנוניות (כ-11%), אבל המטופלים דיווחו גם על אופוריה, דיספפסיה (אי נוחות בבטן העליונה, שאינו נובעת ממחלה פעילה), בחילה, שלשול, יובש בפה, עצירות, פלפיטציות (דפיקות לב), עלייה בתיאבון וקוצר נשימה.

סך הכול הפסיקו טיפול בקנביס כ-16% מהמטופלים, כאשר מתוך נוטלי CBD בלבד עזבו כ-7%. מתוך המטופלים שצרכו טיפול “מאוזן” עזבו 9.5% ואף אחד לא עזב מתוך הקבוצה של טיפול בקנביס עשיר ב-THC.

החוקרים סיכמו את המחקר בכך שמוצרי קנאביס יכולים להיות אפקטיביים בהפחתת כל סוגי הכאב, אך הטיפול במוצרים עשירים ב-THC שכיח יותר באינדיקציה של כאב עצבי כרוני, מאשר בסוגי כאב אחרים. יעילות המוצרים עתירי ה-THC – הוכחה כגבוהה יותר בכאב העצבי, אם זאת לא ניתן להסיק שהאפקט נגרם בשל אופי הכאב ולא בזכות ריכוז ה-THC במוצר. בנוסף, החוקרים הדגישו כי במחקרים דומים בעתיד נדרש לספק יותר מידע על האפיון של כלל המרכיבים של מוצרי הקנאביס.

סיכום ומסקנות ד”ר יהושע (שוקי) אבירם:

זהו מאמר מעניין מאוד שמוסיף מאוד לספרות הקיימת. שמתי לב שבכותרת המאמר, כתבו החוקרים שהם מזהים את המנגנונים של הכאב שעליהם קנאביס עובד, ע”י ניתוח ההבדל בין האינדיקציות השונות – וכאן, לדעתי, בפועל, זו לא האנליזה שהם עשו. בנוסף, שימו לב שבמחקר הם ציינו שהמשתתפים קיבלו  “cannabinoid-based medicines” (CBMs) – מונח שמתייחס לתרופות מבוססות קנאביס, שהן בדרך כלל נגזרות סינתטיות של THC או רק THC/CBD בספריי. בפועל הם נתנו למטופלים תפרחת קנאביס עשירה ב-THC/CBD פול-ספקטרום.

בדיווחים על ערכי עוצמת הכאב נכללו בתוצאות נתונים סטטיסטיים, בלבד. כחוקר קנאביס, חשוב לי לדעת גם מה היו הערכים שהתקבלו בפועל. הטכנולוגיה כבר קיימת, ולדעתי כל מי שעורך מחקר בקנאביס צריך לדווח על מה המטפלים קיבלו במחקר במדויק.

לקריאת המאמר המלא באנגלית>> <<Read the full article

 

Rapin L, Arboleda MF, Prosk E, Sun C, Watier A, Dworkind M. Cannabinoid-based medicines in clinical care of chronic non-cancer pain: an analysis of pain mechanism and cannabinoid profile. Exploration of Medicine. 2023;4:363–79.

2 תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

משאף ומחסנית SyqeAir

להפחתה מהירה בעוצמת כאב עצבי כרוני1, במינימום תופעות לוואי2-3 – לשיפור איכות השינה ואיכות החיים3-4.

לפרטים נוספים צרו איתנו קשר

  1. Almog, S, et al. (2020). European Journal of Pain, 24( 8 ), 1505-1516.
  2. Aviram, J, et al. (2021). European Journal of Pain, 25(2), 359-374.   בהשוואה לצורות המתן האחרות
  3. Aviram, J, et al. (2022). PAIN Reports, 7(3), e1011.   לאחר 120 יום טיפול במשאף
  4. Aviram, J, et al. (2023). Pharmaceuticals, 16(10), 1426.

אני רוצה לקבל מכם ניוזלטר דו חודשי!

תשלחו אותו בבקשה אל:

דילוג לתוכן