בעשורים האחרונים, בעיקר בשנים האחרונות חלו תפניות משמעותיות בתחום הקנאביס הרפואי; הן בתחום המחקרי והן בתחום הקליני. מרבית ההתפתחויות הללו הן תולדה טבעית כתוצאה משינוי משמעותי בדעת הקהל והתפיסות הרגולטוריות של הקנאביס. כלל השינויים הללו הובילו לעלייה בצריכת הקנאביס ברחבי העולם. עם זאת, המחקרים על קנאביס נשארו (י.א: ברובם) הטרוגניים: בכל מחקר נעשה שימוש ב”שמות זנים” שונים, במוצרים שונים, בדרכי מתן שונות, באינדיקציות ובאבחנות שונות למתן, במינונים שונים ובפרוטוקולים שונים למתן.
השונות הזו גרמה לשונות משמעותית בתרכובות שקיבלו המטופלים במחקרים הללו, בעיקר שונות בריכוזי הטטרה-הידרו-קנביול (THC) ובקנבידיול (CBD). ולמרות זאת, כל טיפול נכלל תחת קטגוריה של “קנאביס רפואי”, כאילו מדובר בטיפול זהה. תחת הנחה של חוסר אחידות בין המחקרים והעובדה שקשה להחיל את התוצאות והמסקנות כהנחה גורפת – אני רוצה לדבר על הקשר בין טיפול בקנאביס ובין עלייה במשקל.
אחד מהשפעותיו המוכרות של הקנאביס הרפואי הוא הגברת התיאבון. במיוחד כשמודבר במטופלים אונקולוגיים או מתמודדי פוסט טראומה – התוויות שאחד מהתסמינים הבולטים של המצב הרפואי או הטיפול הוא אובדן תיאבון.
ההשפעה של צריכת קנאביס על מסת הגוף, שנמדדת על ידי Body Mass Index (או בקיצור, BMI) אינה ברורה, זאת לנוכח ממצאים מנוגדים בספרות. (י.א: יש לציין שקיים מיתוס בתפיסת המטופלים והרופאים, גם כיום, שבגלל שלקנאביס יש השפעה על הגברת התיאבון, ישנה השפעה בהמשך גם על עלייה במשקל וב-BMI).
ההשפעה קצרת הטווח של עלייה בתיאבון לאחר צריכת קנאביס קורית בזכות נוכחותם של רצפטורים (cannabinoid-1 receptors (CB1Rs)) באזורים במוח הקשורים לתיאבון. את הלוגיקה שמאחורי הרעיון הזה הוכיחו גם במחקר שהראה שהפעלה של רצפטור זה באמצעות אננדמיד ואנדוקנבינואיד, גרמה לצריכה מוגברת של אוכל, וגם באמצעות מחקרים על תרופה שניסו לפתח לפני מספר שנים: תרופה שעזרה להפחתה במשקל ולהצרת הקיפים באמצעות דיכוי אותו הרצפטור. תרופה (rimonabant, a selective CB1R blocker) שהורדה מהמדפים בשנת 2008, בשל עלייה בדיווחים על דיכאון, חרדה ומחשבות אובדניות.
מחקרי מטה-אנליזה שמשלבים מידע ממחקרים רבים הראו תוצאות מנוגדות: חלקם לא מצאו הבדל מובהק בהשפעה על התיאבון או המשקל, ואחרים מצאו עלייה בתצרוכת הקלורית ובתיאבון. לעומתם, מחקרים תצפיתיים הראו ירידה ב-BMI בטווח הבינוני או הארוך. אך כפי שהוסבר קודם; השונות, במחקרים אלו, הייתה גבוהה.
כותב מאמר הדעה שאותו אני מביא בפניכם, ד”ר רן אבוחצירה, מהמרכז הרפואי סורוקה ואוניברסיטת בן גוריון, סיכם את ממצאיו בכך שכלל העדויות עד היום, לא מראות שקנאביס יכול להיות טיפול אפשרי בהשמנה, כמו שפעם קיוו. כותב המאמר גם מוסיף שמחקרים נוספים, בעיקר על קנאביס רפואי ולא בצריכה חברתית, מתוך מדגמים גדולים. יש גם צורך משמעותי שמחקרים אלו יבחינו בין השפעות של קנאביס עשיר ב-THC לאלו של קנאביס עשיר ב-CBD.
מסקנות של ד”ר יהושוע (שוקי) אבירם, דירקטור התחום הקליני בסאיקי:
אני שמח מאוד על סיכום המידע העדכני שבוצע במאמר הדעה הזה. סיכום שעוזר להפריך מיתוס נוסף: קנאביס הוא אינו טיפול בהשמנה. חשוב להדגיש שישנו מיתוס נוסף, בו מאמינים שקנאביס יכול לעזור בעלייה במשקל עבור מטופלים הזקוקים לכך, בעיקר בתחום האונקולוגי ובתחום מחלות המעי הדלקתיות (Inflammatory bowel diseases) כמו כרון וקוליטיס. אמנם במחקרים בודדים, גם המיתוס הזה כבר הופרך.
במחקר שאני פרסמתי במעקב על מטופלים אונקולוגים (ניתוח מחקר: יעילות ובטיחות השימוש במוצרי קנביס להפחתת תסמינים אצל מטופלים אונקולוגיים) מצאתי שלא הייתה עליה במשקל או ב-BMI ובמחקר שבוצע על ידי ד”ר עדי הרן על מטופלים עם IBD, הוא הראה שלמרות עלייה בתיאבון, לא הייתה עלייה בתצרוכת הקלורית ולא עלייה במשקל או ב-BMI (האם קנביס רפואי מגביר תיאבון אצל חולים עם מחלות מעי דלקתיות?).
Abuhasira R. Cannabis is probably not the best choice for weight reduction. Eur J Intern Med [Internet]. 2024;1–2. Available from: https://doi.org/10.1016/j.ejim.2024.09.001
