קנאביס השפעות – להבין את השפעות הקנאביס הרפואי

להבין את השפעות הקנאביס הרפואי

הקנאביס הרפואי זוכה להתעניינות גוברת בעולם הרפואה והמחקר. מדינות רבות, ובהן ישראל, משלבות אותו בטיפול במצבים רפואיים מגוונים – בעיקר כאב כרוני, פוסט טראומה וטיפול תומך.

בשנים האחרונות הולך ועולה מספר המחקרים העוסקים בהשפעותיו הפסיכולוגיות והפיזיולוגיות של הקנאביס. לצד עדויות מטופלים המדווחים על שיפור בירידה בעוצמת הכאב ובשיפור איכות החיים, עולות בין היתר גם שאלות חשובות: כיצד משפיע הקנאביס על הזיכרון והריכוז? האם הוא עלול להחמיר חרדה או דיכאון? ומה קורה בעת שימוש ממושך?

בכתבה זה נסקור באופן מאוזן ומבוסס מחקרית את ההשפעות המרכזיות של הקנאביס הרפואי על המוח, מצב הרוח ואיכות החיים, תוך התמקדות בנתונים העדכניים ביותר ממחקרים בישראל ובעולם.

מתלבטים לגבי טיפול בקנביס רפואי? רוצים לדעת עוד על ההשפעות שלו? הגעתם למקום הנכון

הטיפול בקנאביס רפואי נשען על המערכת האנדוקנבינואידית שבגופנו – מערכת אותות פיזיולוגית שמווסתת תהליכים במוח ובגוף ומושפעת מקנאבינואידים שגוף מיצר בעצמו. הקולטנים של המערכת האנדוקנבינואידית מזהים קנבינואידים טבעיים מהצמח, נקשרים אליהם ומשפיעים על הכאב, מצב הרוח, השינה והפעילות של איברים שונים בגוף.

הבסיס להבנת המערכת האנדוקנבינואידית הונח, בין היתר, ע”י פרופ’ רפאל משולם (ז”ל) וצוותו, שבודדו בשנות ה-60, את ה-THC ומיפו בהמשך רכיבים ומסלולים מרכזיים^1,2.

השפעות הטיפול בקנביס הרפואי

“קיימות עדויות לכך שקנביס עשוי לסייע לחולים הסובלים ממצבים רפואיים מסוימים, ולהקל על סבלם.” (נוהל 106 | משרד הבריאות | עדכון 7, ינואר 2024)

ישנם מחקרים רבים שתומכים בהשפעות המיטיבות של הקנאביס: הפחתה בעוצמת הכאב, הפחתה במדדי חרדה, ירידה בכמות הסיוטים ותסמינים נוספים של פוסט טראומה (PTSD) – בכלל זה הטבה באיכות השינה, תחושת רוגע, שיפור בתפקוד היומי ועוד.

למי שרוצה להעמיק – בעמוד קנאביס בעולם המחקר ניתן למצוא מחקרים עדכניים במגוון קטגוריות (כולל תוכן עניינים)

מה השפעת הקנאביס הרפואי על הזיכרון והריכוז?

עולם המחקר ממשיך לבחון את השפעת הטיפול בקנאביס על תפקודי המוח. מחקרים שבדקו את השפעות הקנאביס על התפקוד הקוגניטיבי (מהירות חשיבה, זיכרון, קליטת מידע ועיבודו) לא דיווחו על תשובות חד משמעויות. ישנם הרבה משתנים: צורת מתן, משך השימוש והמינון, הרכב החומרים הפעילים THC ו- CBD ועוד. מחקר אמריקאי³ (בוסטון) שעקב במשך שנה אחרי מטופלים בני 18-65 עם רישיון לטיפול בקנביס, בדק את הפעילות באזורי הקוגניציה במוח לפני התחלת הטיפול ואחריו ולא נמצא הבדל מובהק בין המדידות. כלומר, במסגרת מעקב רפואי ומינונים מבוקרים, המחקר לא הראה שינוי בתפקודי המוח. גלו עוד על המחקר שבדק את השפעת הטיפול בקנאביס הרפואי על המוח

קנאביס רפואי, חרדה ודיכאון

כיצד קנאביס משפיע על מצב הרוח

הפרעת חרדה היא אחת מההפרעות הנפשיות השכיחות ביותר בעולם, האבחון והתסמינים שמגדירים הפרעה זו מאוד ברורים (לא כל דאגה נחשבת להפרעת חרדה…). קנאביס רפואי עשוי להועיל במצבים של חרדה ודיכאון כשהוא ניתן במינון מאוזן ובליווי רפואי. שימוש בלתי מבוקר עלול לגרום להשפעות הפוכות.

הקנאביס משפיע על אזורים במוח הקשורים לוויסות רגשי, ובהם האמיגדלה (שאחראית על עיבוד רגשות – בעיקר פחד וחרדה, ועל יצירת תגובות פיזיולוגיות “הילחם או ברח”) וקליפת המוח הקדמית (שאחראית על קבלת החלטות, זיכרון לטווח קצר, חשיבה רציונלית, שיקול דעת, תכנון ושליטה עצמית).

במצבי לחץ או דיכאון, האמיגדלה וקליפת המוח נחלשות. לכן קשה יותר לחשוב בבהירות, לקבל החלטות או לשמור על ריכוז. שימוש מבוקר בקנאביס עשוי להפחית פעילות יתר באמיגדלה ולחזק את השליטה המחשבתית בקליפת המוח הקדמית. כך שהתגובה למצבי מתח, חרדה או דיכאון תהיה פחות קיצונית ויותר נשלטת.

קנאביס רפואי והשפעתו על פוסט טראומה (PTSD)

האמיגדלה היא כמו “מערכת אזעקה” פנימית: כשהיא מזהה סכנה, מעבדת רגשות כמו פחד, עצב וחרדה, היא מפעילה את תגובת הגוף: דופק מואץ, מתח בשרירים, דריכות או נטייה לברוח. אצל אנשים שחיים עם PTSD  או חרדה, האמיגדלה פעילה יתר על המידה גם כשהמצב אינו מסוכן באמת – ולכן הם עלולים לחוות פחד, דריכות או תגובה רגשית עזה גם בגירויים שגרתיים. בדיכאון, לעומת זאת, האמיגדלה עשויה להיות “תקועה” בפעילות מתמשכת של עיבוד רגשות שליליים – אשמה, חוסר תקווה או עצב עמוק.

הקנאביס עשוי להפחית את רמת הפעילות באמיגדלה, כלומר “להנמיך את הווליום” של רגשות כמו פחד, חרדה או עצב, ולאפשר תחושת רוגע ושליטה טובה יותר על התגובות הרגשיות.

השפעת הקנאביס לאורך זמן: איך לשמור על יעילות בלי לפתח תלות

מתוך נתונים שפרסמה Syqe במחקרים שביצעה, נמצא שמטופלים לא מעלים מינון יומי לאורך זמן השימוש לאחר הסתגלות למינון טיפולי אינדיבידואלי.

נתוני מעקב של  Syqe Medical ^4,5(2022–2023) הראו כי שימוש ממושך במשאף המודד את המינון לא דרש עלייה משמעותית בכמות החומר הפעיל, והמטופלים שמרו על אפקט טיפולי יציב.

הקפדה על בקרה רפואית ומינון מותאם שומרות על יעילות טיפולית ועל תחושת שליטה לאורך זמן. גם תלות רגשית או פסיכולוגית מאפיינת יותר צריכה בשעות הפנאי ופחות נפוצה במסגרת טיפול רפואי מבוקר. היכנסו לעוד מחקרים שביצעה חברת Syqe Medical

השפעת קנאביס רפואי על איכות החיים אצל מבוגרים

בשנים האחרונות ידוע כי יותר ויותר מבוגרים (60+) פונים לטיפול בקנאביס רפואי כדי להתמודד עם כאב כרוני, נוירופתיה סוכרתית, הפרעות נוירולוגיות, בעיות שינה וחרדה. קבוצת גיל זו זוכה להתייחסות מיוחדת במחקרים; מערכת העצבים בגיל מבוגר רגישה פחות להשפעות הפסיכואקטיביות של בגילים הללו. מעבר להשפעות הידועות, ישנו חשש לנפילות כתוצאה מהשפעות כמו בלבול, עייפות או איבוד שיווי משקל והשפעת הקנביס על מחלות רקע ושילוב בין-תרופתי.

לעתים מטופלים חווים עייפות או סחרחורת בתחילת השימוש – תופעות שכיחות אך זמניות, שנוטות לחלוף עם התאמת המינון. כי במבוגרים יש חשיבות רבה לשימוש מדיד ומעקב רפואי צמוד, מאחר שהתגובה לקנאביס מושפעת מגורמים נוספים כגון מחלות רקע ונטילת תרופות נוספות.

מה ההשפעה של קנאביס רפואי על תסמיני ADHD במבוגרים?

קנאביס רפואי וקשב בבגרות

הפרעת קשב וריכוז (ADHD) אינה נעלמת בבגרות; היא רק משנה צורה. מבוגרים רבים ממשיכים להתמודד עם קושי בריכוז, אימפולסיביות, מתח מתמשך ולעיתים גם בעיות שינה וחרדה נלוות. בשנים האחרונות מתפרסמים יותר מחקרים הבוחנים את השפעת הקנאביס הרפואי על תסמינים אלו – בעיקר כאשר טיפולים תרופתיים קונבנציונליים אינם מספקים מענה מלא.

מה ידוע עד כה? לא הרבה. הקנאביס מפעיל את האזורים במוח שמקושרים לADHD- אבל המידע הקליני בנושא רחוק מלהיות חד-משמעי; יש מחקרים שמראים שאין שינוי מוחי, אחרים מראים שאין השפעה על תסמיני ADHD  ומחקרים שכן מדווחים על שיפור או החמרה בתסמינים⁶.

בכל מקרה, מדובר בטיפול שעדיין דורש מעקב רפואי זהיר והתאמה אישית, שכן במינונים גבוהים THC עלול לגרום להסחות דעת או לעומס רגשי הפוך מהמטרה.

בסיכום הנתונים הקיימים, קנאביס רפואי אינו טיפול ישיר להפרעת קשב, אך במקרים מסוימים יכול לסייע למבוגרים עם ADHD על ידי הפחתת מתח, שיפור השינה וייצוב מצב הרוח – שלושה גורמים המשפיעים באופן עקיף על יכולת הריכוז והתפקוד היומיומי

כיצד צורות מתן שונות של קנאביס רפואי משפיעות באופן שונה?

אחת השאלות החשובות בטיפול בקנאביס רפואי היא כיצד צורת המתן משפיעה על עוצמת ההשפעה, מהירות ההקלה ומשך הפעולה. בישראל מאושרות לשימוש 2 צורות מתן של תפרחת: שאיפה – באמצעות משאף מדיד, מאדה (וייפורייזר) ועישון. ובליעה – מיצוי קנביס בשמן. ולכל צורת מתן ודרך מתן מנגנון השפעה שונה על הגוף.

כאשר החומרים הפעילים מגיעים בשאיפה ישירות לריאות – הם נספגים במהירות למחזור הדם וההשפעה מורגשת בתוך דקות. לעומת זאת, שמן קנביס דרך הפה – הספיגה מתרחשת דרך מערכת העיכול והכבד, ולכן תחילת ההשפעה איטית יותר (לעיתים 30–90 דקות), אך היא נמשכת לאורך זמן רב יותר מאשר בשאיפה.

הבדלים משמעותיים בהשפעת הקנביס – מבחינת שליטה במינון:

• בעישון או באידוי רגיל אי אפשר לשלוט במינון החומרים הפעילים (THC ו- CBD) שהגוף סופג. גם טיפות שמן אינן מינון אחיד, כי הרכב החומרים משתנה מטיפה לטיפה ובהתאם לתוכן הקיבה.
• רק בשימוש במשאף רפואי מדיד, ניתן לקבוע מינונים (במיקרוגרמים) של החומרים הפעילים – יתרון שמפחית סיכון לתופעות לוואי ולתנודות חדות בתחושת ההשפעה.

מחקרים קליניים שערכה Syqe Medical ^4,5(2022–2023) הראו ששימוש במשאף המדיד הביא ליציבות גבוהה ברמות ה-THC בדם ולפחות תופעות לוואי בהשוואה לצורות מתן אחרות.

לכן, הבחירה בצורה המתאימה של קנאביס רפואי לא רק עניין של נוחות, אלא חלק בלתי נפרד מהטיפול הרפואי עצמו. התאמה אישית של צורת המתן יכולה להשפיע באופן ישיר על יעילות, בטיחות ואיכות החיים של המטופל.

1. Mechoulam, Raphael, Ester Fride, and Vincenzo Di Marzo. “Endocannabinoids.” European journal of pharmacology359.1 (1998): 1-18.
2. Gaoni, Yechiel, and Raphael Mechoulam. “Isolation, structure, and partial synthesis of an active constituent of hashish.” Journal of the American chemical society 86.8 (1964): 1646-1647.
3. Burdinski DCL, Kodibagkar A, Potter K, Schuster RM, Evins AE, Ghosh SS, et al. Year-Long Cannabis Use for Medical Symptoms and Brain Activation During Cognitive Processes. JAMA Netw open. 2024;7(9):1–13
4. Aviram J, et al. (2022). PAIN Reports. 7(3). e1011.
5. Aviram, J, et al., (2023). Pharmaceuticals, 16(1426), 1-15.
6. Dhamija D, Bello AO, Khan AA, Gutlapalli SD, Sohail M. Evaluation of Efficacy of Cannabis Use in Patients With Attention Deficit Hyperactivity Disorder: A Systematic Review. Cureus. 2023;15(6):1–11.