בתקופה זו, שבה עולה, לצערנו, מספר המתמודדים עם פוסט טראומה (PTSD), מתפרסם RCT – מחקר קליני מבוקר (randomized controlled trial) עם הקצאה אקראית: טיפול בקנביס רפואי (בעישון) בהשוואה לשימוש בפלצבו, לטיפול ב-PTSD.
רקע
הרקע לביצוע המחקר (2021) נולד כצורך דחוף למצוא טיפול יעיל במטופלים עם הפרעת דחק בתר-חבלתית – Post Traumatic Stress Disorder) PTSD). זאת בעקבות העלייה בטיפול עצמי (ללא רישיון) בקנאביס אצל ותיקי מלחמה מהצבא האמריקאי (US military veterans). הלחץ הציבורי החזק הביא את החוקרים לברר האם עישון קנאביס רפואי הוא טיפול בטיחותי ויעיל בהקשר של פוסט טראומה.
מטרת המחקר הייתה לאסוף מידע ממחקר מקדים (preliminary) על קבוצה קטנה יחסית של מטופלים עם PTSD שנגרם בשל שירותם בצבא ארה”ב, שיקבלו קנאביס בעישון, בהשוואה לפלצבו של קנאביס בעישון.
צורת המחקר
מחקר כפול סמיות, עם החלפה בין זרועות טיפול פעם אחת (cross-over design). בשלב הראשון, קיבלו המטופלים, באופן אקראי, את אחד משלוש זרועות הטיפול, למשך 3 שבועות:
זרוע 1. קנאביס עשיר ב-THC (בערך 12% טטרה-הידרוקנביול (THC) ופחות מ-0.05 קנבידיול (CBD)).
זרוע 2. קנאביס עשיר ב-THC (בערך 11% CBD ו-0.5% THC).
זרוע 3. קנאביס “מאוזן” (עם בערך 7.9% THC ו-8.1% CBD).
או פלצבו (שלא מכיל כלל THC או CBD).
הקנאביס סופק על ידי NIDA – הרשות היחידה בארה”ב שמאושרת לגדל קנאביס למטרות מחקר (National Institute on Drug Abuse).
שלבי המחקר
- שבועיים של ניקוי ללא טיפול (washout)
- לאחר מכן, המטופלים קיבלו או פלצבו או את אחת מזרועות הטיפול, למשך שבוע
- בשבוע שלאחריו, המטופלים שקיבלו פלצבו טופלו באחת מזרועות הטיפול ומטופלים שקיבלו אחת מזרועות הטיפול, קיבלו פלצבו
למרות הקרוס אובר, כל האנליזות קרו רק על החלק הראשון.
המדד העיקרי עליו עקבו במחקר היה השינוי בסימפטומים של ה-PTSD מלפני הטיפול ולאחר סיום שלב 1. רמת חומרת הסימפטומים נסדקה בכלי המקובל ביותר למעקב אחרי סימפטומים של PTSD: שאלון שנדרש לביצוע על ידי פסיכיאטר בלבד: Clinician-Administered PTSD Scale for DSM-5 Total Severity Score (CAPS- 5). ציוני השאלון נעות מטווח של 0 (ללא סימפטומים) ועד 80 (חומרה קשה של סימפטומים). שאלונים נוספים שנכללו במעקבים היו: שאלון לדיווח עצמי על חומרת סימפטומים של PTSD – self-report PTSD Checklist for DSM-5 (PCL-5), שאלון לבחינת רמת הדיכאון והחרדה – Depression and Anxiety Symptoms’ (IDAS) ושאלון לבחינת רמת הפגיעה בשינה והפריות השינה (אינסומניה) – Insomnia Severity Index (ISI).
כמו כן, נערכו מעקבים על דיווחים עצמיים של המטופלים, פעם בשבוע, בין תקופות הדיווח. בכל נקודות המעקב נערכו גם מעקבים על בטיחות הטיפול – שיעור תופעות הלוואי, אבל גם מבחינת תסמיני גמילה באמצעות שאלון Marijuana Withdrawal Checklist (MWC) ובחינה של סכנה לאובדנות באמצעות שאלון Columbia-Suicide Severity Rating Scale (CSSR-S). וכדי להעריך את רמת הסמיות, מטופלים נדרשו לנחש האם הם מטופלים באחת מזרועות הטיפול או שהם מקבלים פלצבו.
הבחינה הסטטיסטית שנערכה מצאה שמדגם של 19 מטופלים בכל קבוצה (סך הכל 76) יהיה מספיק בשביל לתת תוצאות מהימנות למחקר. בסופו של דבר, נסקרו 261 מטופלים: 51% התאימו לדרישות המחקר, מתוכם, 80 מטופלים בגיל ממוצע של כ-45, כאשר 90% מהם היו גברים גויסו ועברו רנדומיזציה לאחת מקבוצות הטיפול או לפלצבו (20 לכל קבוצה). 76 סיימו את השלב הראשון של המחקר.
תוצאות המחקר
בשלב בראשון של המחקר, לא נמצא הבדל בכמות היומית שנעשה בה שימוש בין הקבוצות.
60% מהמטופלים זיהו שהם מקבלים פלצבו, 50% זיהו שהם מקבלים קנאביס עשיר ב-CBD. לעומת זאת, 100% מהמטופלים שקיבלו קנאביס “מאוזן” או קנאביס עשיר ב-THC זיהו שהם בזרוע של טיפול.
בסיום השלב הראשון של המחקר לא נמצא הבדל מובהק סטטיסטית בשינוי בחומרת הסימפטומים של PTSD או בשאר השאלונים שנבדקו, בין אף אחת מזרועות הטיפול לבין פלצבו. באופן ספציפי, השיפור בסימפטומים במטופלים שקיבלו פלצבו היה בממוצע של 13.1 נקודות, בעוד שמטופלים שקיבלו קנאביס עשיר ב-THC דיווחו על ממוצא שיפור של 15.2 נקודות, מטופלים שקיבלו קנאביס עשיר ב-CBD דיווחו על ממוצע שיפור של 8.4 נקודות (י.א. – פחות מאשר עם פלצבו) ובאופן דומה גם מטופלים שקיבלו קנאביס “מאוזן” דיווחו על שיפור של 8.5 נקודות.
באופן כללי, כל שלוש זרועות הטיפול נמצאו כנסבלות ברמה טובה מבחינת תופעות לוואי. באופן מפורט:
- כ-62% דיווחו על לפחות תופעת לוואי אחת בשלב הראשון של המחקר, שכללו: טכיקרדיה (דופק מהיר), יובש בעיניים, חוסר נוחות בטנית, עצירות, שלשול, יובש בפה, בחילה, כאבי שיניים, הקאות ועוד דיווחים רבים.
- 4% דיווחו על תופעות לוואי חמורות שנחשבו כלא קשורות לטיפול (unrelated Serious Adverse Event (SAE)) של פלפיטציות לב, תסחיף ריאת ואבצס. ממצא מעניין הוא שרק מטופלים שקיבלו קנאביס עשיר ב-THC דיווחו בשבוע הראשון של הפסקת הטיפול על ציונים גבוהים של חומרת סימפטומים של גמילה.
מסקנות החוקרים
כאמור, מחקר זה הוא הראשון מסוגו לבחינת ההשפעה ב-PTSD של קנאביס בעישון. כל זרועות המחקר, כולל הפלצבו, נמצאו כנסבלות ברמה טובה מבחינת תופעות לוואי והראו שיפור מובהק ברמות הסימפטומים של PTSD, לאחר 3 שבועות של טיפול. עם זאת, לא נמצא הבדל מובהק בין אף אחת מהקבוצות לעומת קבוצת הפלצבו, במחקר הקצר והפרלימינרי הזה.
החוקרים גם המליצו לערוך מחקר נוסף, חזק יותר מבחינה סטטיסטית ועם מדגם גדול יותר, שיתאים לדרישות ה-FDA ברמת פיתוח תרופה, כדי להגיע למסקנה מהימנה יותר האם קנאביס יעיל בטיפול בסימפטומים של PTSD.
מסקנות של ד”ר יהושוע (שוקי) אבירם, דירקטור התחום הקליני בסאיקי:
זהו בהחלט המחקר ברמה הכי גבוהה שפורסם עד היום ברמה מדעית, בנושא השפעת הטיפול בקנאביס רפואי לשם טיפול במטופלים עם PTSD. עם זאת, אני מזהה במחקר מגבלות שונות. הראשונה – גודל קבוצות המדגם נמוך; השנייה – צריכת קנאביס בעישון אינה מקובלת בעולם הרפואי ועדיף היה לו החוקרים היו מספקים למטופלים מאייד סטנדרטי כדי לא לגרום להם נזק למערכת הנשימה, מינונים זהים או תוכנית טיטרציה זהה לכל המטופלים (בפועל, הייתה העלאת מינון עצמאית של המטופלים עד 1.8 גרם ליום). ובנוסף, למרות שהמחקר מגדיר את עצמו כ- cross-over design, בפועל, ניתוח הנתונים והצגת הנעשה רק על השלב הראשון של המחקר ולא על השלב השני, מסיבה מסוימת. לכן, המחקר אמור היה להיות מוצג כפרללי (Parallel).
אבל אחת החולשות העיקריות של המחקר, לדעתי, היא ש-100% מהמטופלים ידעו מתי הם קיבלו את הטיפול. עובדה שפוגעת קשות כאשר משווים בין תוצאות הטיפול מול תוצאות הפלצבו ובמקביל – לא מאפשרת להבין את ההשפעה האמיתית של הטיפול. עם זאת, על כל מגבלות המחקר הזה, חשוב להדגיש שהוא מראה אינדיקציה משמעותית ליעילות ובטיחות הטיפול במטופלי PTSD בקנאביס רפואי בשאיפה, בעיקר בקנאביס עשיר ב-THC ובמידה ומחקרים בעתיד יוכלו לשפר את הסמיות במחקר שלהם, כך נוכל סביר להניח, לראות הבדל משמעותי ביעילות מול פלצבו.
Bonn-Miller MO, Sisley S, Riggs P, Yazar-Klosinski B, Wang JB, Loflin MJE, et al. The short-term impact of 3 smoked cannabis preparations versus placebo on PTSD symptoms: A randomized cross-over clinical trial. PLoS One [Internet]. 2021;16(3 March):1–26. Available from: http://dx.doi.org/10.1371/journal.pone.0246990
