דיכאון הינו מחלה נפוצה. חוקרים מעריכים שלפחות אחד מתוך חמש אנשים יחווה דכאון לפחות פעם אחד במהלך חייו. הטיפול התרופתי בדיכאון לעתים אינו יעיל, במיוחד כאשר מדובר בדיכאון ברמה בינונית. תרופות נוגדות דיכאון ממשפחת תרופות טריציקליות, יכולות לגרום לתופעות לוואי רבות אשר לעתים גורמות להפסקת הטיפול. עקב החסרונות של הטיפול התרופתי הקונבנציונלי, נבחן שימוש בקנביס רפואי לטיפול בדיכאון. ממחקרי העבר ידוע על השפעה של קנביס על הרצפטורים לקנבינואידים אשר נמצאו כקשורים לחומרת הדיכאון.
מטרת המאמר הייתה לבחון את ההשפעות של הטיפול בקנביס רפואי בקרב חולים עם דיכאון, בעיקר לבדוק כיצד מושפעת איכות החיים הקשורה למצב הבריאותי של המטופלים הללו ולהעריך את בטיחות השימוש בקנביס רפואי עבורם באמצעות מעקב אחר דיווחים על תופעות לוואי בשל הטיפול.
מחקר תצפיתי זה בוצע באמצעות הרשם לטיפול בקנאביס רפואי בבריטניה ונבחרו לניתוח רק מטופלים הסובלים מדיכאון.למחקר גויסו מטופלים עם אבחנה של דיכאון ומרשם לקנביס לטיפול בדיכאון לתקופה של חודש אחד לפחות. סך הכול 129 מטופלים גויסו למחקר. המטופלים נדרשו למלא שאלון לבחינת דיכאון(PHQ-9) , שאלון לבחינת חרדה (GAD-7), שאלון איכות חיים (EQ-5D-5L), שאלון לאיכות השינה (SQS) ושאלון להתרשמות אישית (PGIC). נקודות המעקב אחר מצב המטופלים שהוגדרו היו לפני תחילת הטיפול, לאחר חודש, לאחר שלושה חודשים ולאחר שישה חודשים מתחילת הטיפול.
ממצאי המחקר הראו שיפור מובהק ברמת הדיכאון בכל נקודות המעקב מבחינה סטטיסטית. כאשר הכי הרבה שיפור ברמת חרדה נמצא אצל מטופלים עם רמת חרדה גבוהה (ציון שאלון חרדה מעל 5), מטופלים אשר השתמשו או משתמשים בקנביס לצורכי פנאי ומטופלים עם רמת דכאון קשה (ציון שאלון איכות חיים מעל 20). כמו כן, נצפה שיפור מובהק ברמת החרדה, השינה ואיכות החיים לאורך כל נקודות מעקב.
כ-14% מהמטופלים דיווחו לפחות על תופעת לוואי אחת. תופעות הלוואי הנפוצות ביותר היו עייפות ואי יכולת להירדם. כ-13% מתופעות הלוואי הוגדרו כתופעות לוואי קשות.
החוקרים סיכמו שלמרות שנמצא קשר בין שימוש בקנביס רפואי לבין שיפור ברמת דכאון, בשל מגבלות של המחקר התצפיתי לא ניתן לטעון שקיים קשר סיבתי בין שימוש בקנביס הפחתה של דיכאון.
לדעת ד”ר יהושוע (שוקי) אבירם, דירקטור המחקרים הקליניים בסאיקי, בדומה למרבית המאמרים שהתבססו על נתונים אלו, רוב המטופלים קיבלו מרשם ראשוני של קנאביס עשיר ב-THC (120 מ”ג ביום, בממוצע) ודל ב-CBD (5 מ”ג ביום, בממוצע), אשר נצרך בעיקר באידוי, מעט בשמנים ומעט בשילוב של אידוי ושמנים. החיסרון במחקר זה הוא שאי אפשר לדעת מה המטופלים נטלו בחצי השנה לאחר שהוא הסתיים.
153 תופעות לוואי דווחו על ידי 18 מטופלים (14% מתוך 129 המטופלים שנכללו בניתוח הנתונים).
חיסרון משמעותי נוסף הוא שרק בחודש הראשון הייתה כמות מספקת של מטופלים במחקר שאפשרה ניתוח סביר של הנתונים (103 מטופלים – שיעור נטישה של 20% מתחילת הטיפול), בעוד שלאחר שלושה חודשים נותרו 68 מטופלים (שיעור נטישה של 47%) ולאחר שישה חודשים נותרו רק 33 מטופלים (שיעור נטישה של 75%). לפיכך, לא בטוח שאפשר לסמוך על תוצאות המחקר כי סביר להניח שכל מי שהמשיך להשתתף בו היו המטופלים שהטיפול עזר להם (survival bias).
Mangoo S, Erridge S, Holvey C, Coomber R, Riano DA, Bhoskar U, et al. Assessment of clinical outcomes of medicinal cannabis therapy for depression: Analysis from the UK Medical Cannabis Registry. Expert Review of Neurotherapeutics. 2022;1–39.
