מדדי רמת החרדה במטופלי קנביס רפואי, עם ובלי פגיעה בשינה

כשמדובר בטיפול רפואי בקנאביס, אחת מהאבחנות היותר שנויות במחלוקת לטיפול זה היא חרדה. מצד אחד, חרדה היא אחת מתופעות הלוואי הפסיכואקטיביות היותר מוכרות של הטיפול בקנאביס. מצד שני, מספר לא מבוטל של מחקרים הראו שמטופלי קנאביס  מדווחים על הפחתה בעוצמת החרדה שלהם. בנוסף, ישנם מחקרים שמראים שישנו קשר דו-כיווני בין חומרת החרדה לבין חומרת הפרעות השינה.

מטרת המחקר הנוכחי הייתה להשוות את מדדי התוצאה השונים לאחר תחילת הטיפול בקנאביס רפואי, במיוחד את רמת החרדה בין מטופלים עם ובלי פגיעה בשינה. לבדוק האם הייתה הפחתה במדדי החרדה והאם ניתן לנבא הפחתה ברמת החרדה אצל מטופלי קנאביס?

מחקר ניתוח נתונים בריטי מ”העולם האמיתי”, שבוצע באמצעות מידע מרשם (רג’יסטרי) הקנאביס בבריטניה (UK) – שכבר נגזרו ממנו עשרות מחקרים אחרים, ערך רישום נתונים לפני תחילת הטיפול ולאחר: 1, 3, 6 ו-12 חודשים מתחילת הטיול בקנאביס רפואי.

באמצעות ניתוח רגרסיה לוגיסטית רב-שלבית, הושוו מדדי שיפור עוצמת החרדה, שנחשבו כמשמעותיים קלינית, ע”י שאלון GAD-7 – General Anxiety Disorder המתוקף. שיפור משמעותי קליני בחרדה MCID (minimally clinically important difference) נחשב כאשר היה שיפור של 4 נקודות ומעלה (טווח הסקאלה הוא 0-21).

מטופלים סווגו כבעלי שינה פגועה אם הם ענו לשאלת השינה בתשובה בטווח של 0-4 וכבעלי שינה תקינה אם תשובתם הייתה 5 ומעלה (סקאלה של 0-10).

מתוך 302 מטופלים מהרשם, שנתוניהם התאימו לנדרש במחקר הנוכחי, מדד החרדה, שאלת השינה (מדד יחיד- SQS) ואיכות החיים (לפי שאלון EQ-5D) השתפרו באופן מובהק סטטיסטית, בכל נקודות המעקב. מרבית המטופלים (193) צרכו מוצרי קנאביס בתפרחת בלבד חלקם (92 מטופלים) בשילוב של תפרחות ושמן ומעט (43 מטופלים) רק בשמן.

החוקרים מצאו שישנו קשר בין הימצאות הפרעת השינה לבין ציוני החרדה, בנקודות המעקב של חודש ו-3 חודשים מתחילת הטיפול בלבד. לאחר שנבדקו נתוני הניבוי מצאו החוקרים כי ניתן לנבא, ברמת סבירות גבוהה, את הפחתת רמת החרדה רק אצל מטופלים שסבלו מרמת חרדה גבוהה לפני שהתחילו את הטיפול בקנאביס – אך יכולת הניבוי רלוונטית רק למשך שנת הטיפול הראשונה. זאת בהשוואה למטופלים שסבלו מרמת חרדה תת-קלינית (כלומר, בינונית ונמוכה – בהתאם לשאלון) שעבורם לא ניתן לנבא האם הטיפול הרפואי בקנאביס יביא להפחתת רמת החרדה.

כ-18% מהמשתתפים (55 מטופלים) דיווחו על תופעות לוואי, בסה”כ. תופעות הלוואי בשכיחות מעל 1% היו כאבי בטן, שכחה (אמנזיה), ירידה במשקל, חרדה, אטקסיה, ראייה מטושטשת, פגיעה קוגניטיבית, פגיעה בריכוז, בלבול, עצירות, בלבול זמני (דליריום), דיכאון, סחרחורת, יובש בפה, קושי בבליעה, צרבת, עייפות, חולשת שרירים, כאב ראש, פגיעה בשינה, לתרגיה (רדמת), בחילה, דלקת במיתרי הקול, ישנוניות, ורטיגו וירידה במשקל (דווחו תופעות נוספות בשיעור נמוך מ-1%).

מסקנות החוקרים הן שבטיפול במוצרי קנאביס ישנו פוטנציאל לשיפור ברמות החרדה. בנוסף, למטופלים עם פגיעה בשינה יש יותר סיכוי לחוות שיפור ברמת החרדה לאחר טיפול בקנאביס. עם זאת, בניתוחי הרגרסיה הרב-שלבית (יותר מהימנה מקורלציה בלבד), תוצאות אלו לא נמצאו ונמצא כלומר, ככל שיש יותר חרדה בהתחלה, כך יש סיכוי גבוה יותר שהטיפול יעזור.

סיכום ומסקנות ד”ר יהושע (שוקי) אבירם:

זהו מחקר חשוב נוסף שמגיע שוב מאותו הרשם המפורסם של הטיפול בקנאביס רפואי ב-UK. אני מזהה מספר מסקנות עיקריות ממחקר זה. באופן גורף, ניתן לומר שבכלל מחקרי ה”עולם האמיתי” בתחום הקנאביס הרפואי, כמו גם במחקר זה, מטופלים מדווחים על שיפור סובייקטיבי במצבם, שזה תמיד דיווח מבורך לכל מי שמטפל באלו שזקוקים לכך. בנוסף, ניתן לראות מהן תופעות הלוואי שניתן לחזות בקרב המטופלים, לשקף עבורם את הסיכון בטיפול ולאפשר להם החלטה מפוכחת לפני שהם מתחילים בטיפול הזה.

עם זאת, אני מזהה מחסור בנתוני מעקב ומידע על הטיפול בקנאביס רק בתחילתו ולא לאורך פרק זמן במהלכו. מדובר במידע כללי בלבד על מוצרי הקנאביס שנלקחו ודרך נטילתם – ללא אפשרות לוודא את אבחנות המטופלים ברשם, מעבר לדרך תגובתם לשאלון. זה מקשה עלי מאוד להסיק מסקנות מתוצאות המחקרים המפורסמים.

לקריאת המאמר המלא, באנגלית>

Murphy M, Erridge S, Holvey C, Coomber R, Rucker JJ, Sodergren MH. A cohort study comparing the effects of medical cannabis for anxiety patients with and without comorbid sleep disturbance. Neuropsychopharmacol Reports. 2023;1–14.