מחלות ראומטולוגיות כוללות דלקות פרקים, שחיקת סחוסים, תסמונת פיברומיאלגיה ועוד. ישנם לא מעט מטופלים עם מחלות ראומטולוגיות ברחבי העולם אשר מדווחים במחקרים אקדמאיים על הקלה בכאבים ועל שיפור באיכות החיים בעקבות טיפול בקנאביס רפואי.
מחקר זה הינו מאמר דעה שמכוון לרופאים ראומטולוגיים שנכתב על ידי ד”ר מארי אן פיצ’רלס (רופאה ראומטולוגית וחוקרת קנאביס מוכרת) שכותרתו “שמונה דברים שראומטולוגים צריכים לדעת על קנאביס רפואי”.
במאמר דעה זה, החוקרת סקרה את הנושאים החשובים לדעתה בהקשר לטיפול בקנאביס רפואי במחלות ראומטולוגיות.
- למרות שיש מאות תרכובות בצמח, רוב הידע הקיים מתייחס ל-THC ול-CBD. בצמח קנאביס יש קרוב ל-450 תרכובות שונות, אך רק THC ו-CBD זוכים להתעניינות המרבית. אחד הסיבות לכך היא מחסור בידע לגבי ההשפעה הטיפולית של חלק ניכר מהקנאבינואידים.
- הרצפטורים (קולטנים) לקנאבינואידים מפוזרים במקומות רבים בגוף האדם. המנגנון המופעל על ידי קנאבינואידים שמתרחש בתוך הרצפטור אינו פשוט כמו באופיאטים אלא מורכב ומערב מס’ מערכות וליגנדים. בנוסף, הרצפטורים מופעלים לא רק על ידי קנאבינואידים אלא גם על ידי אנדוקנבינואים ואפילו טרפנים.
- מחקרים אשר בוצעו במעבדות, הראו שמערכת אנדוקנאבינואידית משפיעה על הכאב, המערכת החיסונית, המערכת הדלקתית ועל מבנה העצם. במקרה של דלקת פרקים, הפעלת המערכת האנדוקנבינואידית מתרחשת בצורה מקומית ולא רק מרכזית לפי עדויות ממחקרים בבעלי חיים. במחקרים אלו, נמצא שבמפרקים הנגועים בדלקת פרקים כמות הרצפטורים לקנאבינואדים גבוהה יותר ואלו מייצרים יותר אנדוקנאבינאודים.
- נכון לזמן כתיבת המאמר, כאב חזק היווה את התלונה השכיחה ביותר אצל מטופלים באמריקה הצפונית שקיבלו מרשם לקנאביס רפואי. מחברת המאמר ציינה שלא פורסמו עדויות מחקריות חזקות ליעילות הטיפול בקנאביס בכאב בקרב מטופלים ראומטולוגיים. יחד עם זאת, חלק מהמטופלים השתמשו בקנאביס על דעת עצמם, בגלל שנחשפו לסיפורים אנקדוטאליים (נקודתיים) ולשמועות.
- לדעת ד”ר מארי אן פיצ’רלס, רוב הטיפול בקנאביס מונע מהדעה הרווחת בקרב הקהל הרחב ולאו דווקא מדעה רפואית. באותו זמן, הרופאים לא היו בטוחים בידע שלהם בנושא הקנאביס ועל היכולת שלהם להמליץ על שימוש נכון בקנאביס רפואי. כתוצאה מזה, מספר מועט של רופאים רשמו את רוב המרשמים לקנאביס רפואי בארה”ב.
- אין להמליץ על טיפול בעישון קנאביס “Smoking cannabis cannot be recommended”- רוב המטופלים יעדיפו קנאביס בשאיפה, אבל עישון גורם לשאיפה של חומרים רעילים וגם בלתי אפשרי לשלוט במינון של הקנאבינואידים בדם בשל השונות בשאיפה בין מטופל למטופל ואפילו בין מטופל לעצמו.
כמו כן, נצפה שוני בהרכב הקנאבינואידים בקנאביס שהשתמשו בו לצורכי הפנאי. הריכוז של ה-THC שנע בין 1% ל-30% יכול לגרום לשוני של 2-56% בזמינות הביולוגית של THC. משום מה, הכותבת לא מתייחסת לאידוי וגם לא למשאף SyqeAir (ככל הנראה מפני שלא משווק עדיין בקנדה). - לשימוש בקנאביס יש תופעות לוואי. קנאביס עלול להשפיע על זמן התגובה, על ריכוז ועל השליטה בתנועות הגוף. אלו גרמו לרשויות הקנדיים להזהיר אנשים אשר השתמשו בקנאביס מנהיגה או מביצוע הפעולות הדורשות ריכוז וערנות. בנוסף, קיים קשר בין שימוש בקנאביס לעליה בסיכון לאירועים קרדיו-וסקולריים (לב וכלי דם) ולאירועים פסיכוטיים.
- ד”ר מארי אן פיצ’רלס המליצה על שמן קנאביס אבל מסייגת את ההמלצה בכך שהספיגה במערכת העיכול מאוד לא יציבה ואפקט המעבר בראשון בכבד יכול להוביל לפירוק משמעותי.
החוקרת גם המליצה על מספר עקרונות בטיפול בקנאביס רפואי בקרב מטופלים עם מחלות ראומטלוגיות:
– לדבריה מטופלים רבים עם ניסיון קודם של קנאביס מבקשים רישיון רק כדי להצדיק את השימוש החברתי שלהם.
– להביע אמפטיה כלפי המטופלים אבל להסביר להם שאין הרבה עדויות לבטיחות וליעילות הטיפול בקנאביס רפואי.
– להדריך מטופלים לא לנהוג לפחות 24 שעות לאחר צריכת קנאביס (הערה של ד”ר אבירם: בעצם היא אומרת שמטופלים בקנאביס לא יכולים לנהוג בכלל).
– להמליץ על טיפולים אחרים לניהול כאב למטופלים הראומטיים.
סיכום של ד”ר יהושוע (שוקי) אבירם, דירקטור התחום הקליני בסאיקי:
זהו מאמר דעה מאוד מעניין שיכול לתת למטפלים ולמטופלים בקנאביס רפואי מבט חטוף אל תפיסת העולם של פרסונה מאוד מרכזית בעולם המחקר של קנאביס רפואי. כמובן שחלק מהכתוב מייצג את ניסיונה ואת הספרות הספציפית שהיא חקרה בתחום, אבל בתור מרצה מרכזית בכנסים רבים בעולם בנושא זה, כנראה שזה גם המידע שהיא מעבירה לרופאים בהרצאותיה.
באופן ספציפי, החוקרת ממליצה שקנאביס רפואי יהיה פתרון אחרון אחרי כישלון של כל שאר התרופות ואם כבר לטפל במטופלים, אז לטפל בשמן ולא בעישון. באופן כללי אני מסכים איתה, אבל היא לא התייחסה כלל לצורות מתן אחרות של אידוי קנאביס ושימוש במשאף SyqeAir, שיש להם יתרונות על פני שתי השיטות האחרות.
בנוסף, ההמלצה שלא לנהוג 24 שעות לאחר צריכת קנאביס היא אולי זהירה, אבל יש לזכור שטיפול רפואי אמור להחזיר מטופלים לתפקוד ומניעת ניידות מהם באופן אבסולוטי היות ומטופלים רבים צורכים את הקנאביס לפחות פעם ביום, לא תורמת למטרה זו ויש צורך במחקרי הגבלת נהיגה לפי צורת המתן לפני שיהיה ניתן לספק הנחיות מדויקות לכך.
Eight Things Rheumatologists Should Know About Medical Marijuana. (2014, January 16). HCP Live. https://www.hcplive.com/view/eight-things-rheumatologists-should-know-about-medical-marijuana
