להבין את תחושת ה”היי” (אופוריה) והשפעתה על תוצאות הטיפול בקנאביס רפואי

אנשים בתחושה של “היי”, אופוריה, לעתים מתוארים כ”נרגשים, מרוממים או מתמוגגים”. למרות שתחושת “היי” בעקבות שימוש בקנביס ידוע הרבה מאוד זמן, טרם נקבע קשר בין תחושת ה”היי” ותוצאות טיפול.

מטרת מחקר הייתה לבחון את הקשר בין התחושה הסובייקטיבית של “היי”/התמסטלות מהקנאביס, לבין תוצאות הטיפול במהלך צריכה והשפעה אקוטית (של מס’ דקות) של צריכת תפרחות קנאביס, וזאת על סמך נתונים מאפליקציית הקנאביס  ™Releaf App.

מחקר רטרוספקטיבי, תצפיתי, על מאגר מידע אלקטרוני מתוך אפליקציה  ™Releaf App . המידע שנותח, לצורך מאמר זה, כלל 1,882 אנשים (לאו דווקא מטופלים ברישיון, מאחר שהאפליקציה זמינה באינטרנט לכל מי שרוצה) אשר דיווחו על צריכה של קנאביס בתפרחות במהלך 7,904 סשנים של שימוש עצמי, בין השנים 2016 עד סוף 2021. במהלך תקופה זו דווח על 16,480 בשנים של צריכת קנאביס בתוך האפליקציה.

הכלי העיקרי של המחקר היה אפליקציית ™Releaf App , אשר מאפשרת למשתמשים לעקוב (בעילום שם) אחרי חוויות מטופלים מהשימוש במוצרי הקנאביס השונים ומעודדת אותם לשתף מחוויותיהם (אילו מוצרים רכשו, מה היו ההשפעות קצרות המועד בלבד לפני ולאחר השימוש, האם היו תופעות לוואי ועוד) כדי לספק מידע שיעזור להם לבחור את מוצרי הקנאביס עבורם, תוך שיתוף הרופאים המטפלים.

הדיווח שהוזן לאפליקציה כלל את שם הזן, דרך הצריכה של התפרחת, פוטנטיות (ריכוזי THC/CBD), ערכי הבייסליין והמעקב לגבי התסמין או המצב הרפואי שבו מנסים לטפל באמצעות הקנאביס. בנוסף דווחו סה”כ המינון שנעשה בו שימוש ותופעות לוואי בתקופה האקוטית. הנתונים שהתקבלו נותחו באמצעות שימוש במודלים סטטיסטיים של רגרסיה ושליטה במשתנים המתערבים שנאספו.

ב-49% מהסשנים ששותפו, דווח על תחושת “היי” (אופוריה). התאמה חיובית גבוהה בין תחושת “היי” נמצאה עם הדיווחים הבאים: צמרמורות, עקצוץ, צמא, יובש בפה ועיניים אדומות. ההתאמה השלילית הגבוהה ביותר נמצאה בין “היי” למרוכז, יצירתי, רעיוני וחרד. ההשוואה הסטטיסטית שבוצעה בין שבהם לא דווח על “היי” ובין סשנים שבהם כן היה דיווח על “היי”, הייתה ירידה של כמעט 8% אחוז יותר בחומרת הסימפטום (שווה ערך לסה”כ ירידה של 3.82 בחומרת הסימפטום על סולם 0-10) באופן מובהק לטובת הסשנים שכן דווח בהם על “היי”. עם זאת, הסשנים שבהם דווח “היי”, היו קשורים גם באופן מובהק לדיווח של 14.4% יותר תופעות לוואי שליליות ועליה של 4.4% בתופעות לוואי חיוביות. המנבאים החזקים ביותר מבחינה סטטיסטית לתחושת “היי” היו מינון וריכוז THC גבוהים יותר (מעל 10% של THC), בעוד ששימוש באידוי של הפרחים (בשונה משאר דרכי הצריכה- בעיקר עישון), ניבא שיעור נמוך יותר של “היי”. הממצאים הנ”ל נמצאו כמובהקים עבור סימפטומים של כאב, חרדה ודיכאון, אבל לא עבור אינסומניה.

החוקרים סבורים שמטפלים ויוצרי מדיניות צריכים להיות מודעים לממצא שבעוד הרגשת “היי” מצריכת קנאביס קשורה לשיפור מסוים בהפגת הסימפטומים באופן אקוטי מאשר ללא תחושה זו, הופעת ההרגשה הזו גם קשורה ביותר סיכון לתופעות לוואי שליליות או חיוביות וניתן לנסות ולהשתמש בהבנה זו כדי לאפשר טיפול אינדיבידואלי יותר לכל מטופל. החוקרים הוסיפו גם שתחושת “היי” קשורה חיובית לעליה בריכוזי THC, ויורדת כאשר המטופלים משתמשים במאייד (Vaporizer).


מסקנות ד”ר יהושע (שוקי) אבירם:

מדובר במחקר עם כמות באמת מכובדת של נבדקים ומידע רב, עם זאת, תוצאות המחקר הן בעייתיות לפירוש. לא באמת ניתן היה לבחור את האוכלוסייה הנבדקת ולא ניתן להבין מה האבחנה המדויקת של כל אחד מהמשתתפים והאם הם מטופלים במעקב רפואי או ש”הטיפול” הוא טיפול עצמי או שבכלל סתם בא למישהו להיכנס ולמלא מידע שכלל לא קרה.
בנוסף, בחינה של השפעה של סימפטומים על סקאלה של 0-10 כמה דקות לפני ואחרי שאיפה (שגם היא מאוד שונה בין מטופלים), היא מאוד בעייתית לכל מדד, כולל כאב. ההשפעה של צריכת הקנאביס על חרדה, דיכאון, שינה ואפילו על עוצמת הכאב לרוב דורשת צריכה יציבה לאורך זמן שלא נבדקה במחקר הזה.

כחוקר, אני לא רואה כיצד אפשר לאמוד השפעה על שינה/אינסומניה בשאלת 0-10 לפני ואחרי כאשר האדם ער?

לסיכום, מעניין מאוד שמי שחווה תופעת לוואי (“היי” מוגדר כתופעת לוואי מקנאביס), מדווח גם על תופעות לוואי אחרות מקנאביס, שהרי זה הגיוני לחלוטין. בנוסף, אני לא בטוח ששיפור נוסף של 8% בירידה בסימפטום מצדיק חוויה של תופעות לוואי, כי הרי בחוויה של “היי” לא בדיוק אפשר להמשיך לעבוד.

לקריאת המאמר (באנגלית)>>

 

Stith, S. S., Li, X., Brockelman, F., Keeling, K., Hall, B., & Vigil, J. M. (2023). Understanding feeling “high” and its role in medical cannabis patient outcomes. Frontiers in pharmacology, 14, 1135453.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

משאף ומחסנית SyqeAir

להפחתה מהירה בעוצמת כאב עצבי כרוני1, במינימום תופעות לוואי2-3 – לשיפור איכות השינה ואיכות החיים3-4.

לפרטים נוספים צרו איתנו קשר

  1. Almog, S, et al. (2020). European Journal of Pain, 24( 8 ), 1505-1516.
  2. Aviram, J, et al. (2021). European Journal of Pain, 25(2), 359-374.   בהשוואה לצורות המתן האחרות
  3. Aviram, J, et al. (2022). PAIN Reports, 7(3), e1011.   לאחר 120 יום טיפול במשאף
  4. Aviram, J, et al. (2023). Pharmaceuticals, 16(10), 1426.

אני רוצה לקבל מכם ניוזלטר דו חודשי!

תשלחו אותו בבקשה אל:

דילוג לתוכן