חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

כיצד תופסים הרופאים בישראל את רפורמת הקנאביס ואת הטיפול בקנאביס רפואי?

כשמדובר בטיפול בעזרת קנביס רפואי, עולם הרפואה מתמודד עם דילמה: מצד אחד, אנחנו עדים לעלייה בדרישה לטיפול בקנאביס רפואי על ידי המטופלים, מצד שני; למרות מגוון המחקרים בתחום הקנביס והטיפול באמצעותו, עדיין חסרות עדויות מדעיות מבוססות ברמה גבוהה, על יעילות ובטיחות הטיפול.

מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון כיצד תופסים הרופאים בישראל את רפורמת הקנאביס הרפואי ואת הטיפול בקנאביס רפואי. המחקר בוצע על ידי חוקרים ישראלים ממכללת נתניה, מכללת רופין ואוניברסיטת אריאל. אחד מהחוקרים שהובילו את המחקר הוא ד”ר מיכאל דור, ששימש בעבר כרופא בכיר ביחידה לקנאביס רפואי (יק”ר).לצורך המחקר, נשלחו שאלוני תפיסות ל-103 רופאות ורופאים בעלי “הרשאת מנהל” לניפוק מרשמים לקנאביס רפואי. מתוכם, 40 ענו לסקר. אותם שאלונים נשלחו ל-170 רופאות ורופאים נוספים שאין להם “הרשאת מנהל”. מתוכם ענו לסקר 65. בסה”כ, התקבלו ונותחו 105 שאלונים. שאלון תפיסות ביחס לטיפול בקנאביס רפואי כלל 17 היגדים והרופאים התבקשו למלא את רמת הסכמתם עם ההיגד על סקלה של 1-4.

תוצאות המחקר הראו שהרופאים והרופאות שענו על הסקר מאמינים שרפורמת הקנאביס הרפואי בישראל תורמת לטיפול בקנאביס רפואי וכי ישנה פתיחות כללית בקהילה הרפואית לטיפול בקנאביס רפואי. עם זאת, עפ”י התשובות ניכר שהרופאים לא תופסים את הקנאביס הרפואי כטיפול בעל עדיפות על פני טיפולים קיימים קונבנציונאליים אחרים. הניתוחים התפיסתיים הראו שרופאים (גברים) הראו פתיחות גבוהה יותר לטיפול בקנאביס רפואי בישראל, בהשוואה לרופאות. בנוסף, הדור הצעיר של הרופאים/ות הראה יותר פתיחות לטיפול בקנאביס רפואי לעומת הוותיקים. רופאים ורופאות בתחום אונקולוגיה ו/או כאלו שיש להם קרוב משפחה שמטופל בקנאביס רפואי, הראו פתיחות גבוהה יותר לטיפול בקנאביס רפואי.

מסקנות החוקרים במחקר זה היו שבאופן כללי; ככל שרופאים מרגישים שישנה יותר פתיחות  בקהילה המקצועית שלהם לגבי קנאביס רפואי, כך הם יהיו פתוחים יותר לאפשרות זו בעצמם.

סיכום של ד”ר יהושוע (שוקי) אבירם, דירקטור התחום הקליני בסאיקי:

זהו מחקר חשוב מאוד היות ועברו מספר שנים מאז סקר עמדות הרופאים האחרון לגבי הטיפול בקנאביס רפואי ומאז, מספר המטופלים עלה משמעותית ובהחלט היו שינויים רגולטוריים משמעותיים בתחום.

בהחלט רואים שינוי תפיסתי בקרב רופאים, בחלוף השנים, לכיוון תפיסות חיוביות יותר לטיפול בקנאביס רפואי. יתכן שהניסיון שנצבר בארץ, באופן כללי, או שהחשיפה בקליניקה לעדויות מטופלים לגבי יעילות ובטיחות הטיפול, גרמו להבדל. השערה נוספת היא שההקלות הרגולטוריות שמקלות על תהליך שבעבר היה מאוד מסורבל השתנו. הקלות שהורידו משמעותית את העומס שנגרם לרופאים שרוצים לטפל בעזרת קנאביס (לדומה באנגליה, התהליך מאוד מסובך ובחמש שנים אושרו רק 5 רישיונות דרך ה-NHS).

לקריאת המאמר המלא (באנגלית)>

Manning B, Arkell TR, Hayley AC, Downey LA. A semi-naturalistic open-label study examining the effect of prescribed medical cannabis use on simulated driving performance. ournal Psychopharmacol. 2024;1–11.

4 תגובות

  1. המשפט: שההקלות הרגולטוריות שמקלות על תהליך שבעבר היה מאוד מסורבל השתנו. הקלות שהורידו משמעותית את העומס שנגרם לרופאים שרוצים לטפל בעזרת קנאביס.
    המציאות בדיוק הפוכה . הרגולציה חונקת את המטופלים/ת והקושי והדרישות הבירוקרטיות (וההפליה לרעה של רופאים שלא יכולים להגיש בקשות כלל ליקר כמו רופאי המשפחה המומחים )
    הולכות וגוברות עד כדי אבסורד .
    תקן אותי אם אני טועה .

    1. תודה רבה על תגובתך בבלוג ד”ר פוגלמן,
      אני מסכים איתך שעדיין יש מקום לשיפור, אבל המצב שהיה טרום הרפורמה שרק הגשות לבקשת רישיון היו אפשריות העמיסו קשיים אדירים על הרופאים והמטופלים,
      זאת לעומת המצב היום עם הרופאים מורשי החתימה.
      את נושא רופאי המשפחה שאינם יכולים להגיש בקשה דרך היק”ר איני מכיר. לפי הנוהל כל רופא מומחה בתחומו (רפואת משפחה זו מומחיות לפי הבנתי) יכול להגיש בקשה דרך היק”ר.
      אני גם מודע ללא מעט מקרים שבקשות כאלו אושרו.
      האם פנית ליק”ר בשל כך ומה הם השיבו בנושא? כי בנוהל אין מניעה שכזו לפי הבנתי.
      המשך יום נעים,

  2. אני בעד לגליזציה ללא לגיטימציה .
    לא חושבת שזה שייך בכלל לרפואה .
    בדיוק כמו אלכוהול , ניקוטין , שוקולד , התמכרות לגלוקוז.

    1. תודה רבה על תגובתך בבלוג רקפת,
      יכול להיות שלגליזציה של קנאביס זה פיתרון נכון עבור שימוש חברתי, אך לדעתי שימוש רפואי בקנאביס צריך להיות מפוקח ובמעקב של רופאים ואחיות עבור טיפול נכון למטופלים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

משאף ומחסנית SyqeAir

להפחתה מהירה בעוצמת כאב עצבי כרוני1, במינימום תופעות לוואי2-3 – לשיפור איכות השינה ואיכות החיים3-4.

לפרטים נוספים צרו איתנו קשר

  1. Almog, S, et al. (2020). European Journal of Pain, 24( 8 ), 1505-1516.
  2. Aviram, J, et al. (2021). European Journal of Pain, 25(2), 359-374.   בהשוואה לצורות המתן האחרות
  3. Aviram, J, et al. (2022). PAIN Reports, 7(3), e1011.   לאחר 120 יום טיפול במשאף
  4. Aviram, J, et al. (2023). Pharmaceuticals, 16(10), 1426.

אני רוצה לקבל מכם ניוזלטר דו חודשי!

תשלחו אותו בבקשה אל:

דילוג לתוכן