בארצות רבות ברחבי העולם, ישנה לרופאים הרשאה לטפל בכאב כרוני בעזרת קנאביס רפואי. בלי קשר ובמקביל לזאת, ישנן עדויות – ממחקרים על קנאביס בשימוש חברתי להנאה, שמצביעות על קשר בין שימוש בקנאביס ובין תופעות לוואי במערכת הקרדיווסקולרית (לב וכלי דם). לכן, נוצר צורך משמעותי להבין את בטיחות הטיפול בקנאביס רפואי במערכת הזו.
במחקר שנערך בדנמרק, באמצעות מספר רשמים (רג’יסטרי), נבחרו מטופלים עם כאב כרוני שהתחילו את הטיפול בקנאביס רפואי בשנים 2018-2021. אליהם הושוו, כקבוצת בקרה ביחס של 5 ל-1, מטופלים לפי גיל, מין, אבחנת כאב ותרופות לטיפול בכאב.
הסיכון האבסולוטי לסבול מהפרעת קצב לבבית בפעם הראשונה (פרפור או רפרוף חדרים, הפרעות הולכה, טכיקרדיה פרוקסיזמלית ופרפור חדרים) ולאירוע לבבי חריף ACS (Acute Coronary Syndrome) דווחו לאחר השוואת הסיכון בין קבוצת מטופלי הקנאביס לעומת אלו שלא טופלו בקנאביס, בשנים אלו.
הרשמים בדנמרק כללו מידע על 1.88 מיליון מטופלים עם כאב כרוני, בהתפלגות הבאה: 46% עם כאב מוסקולוסקלטלי-עצם שריר, 11% עם כאב סרטני, 13% כאב עצבי ו-30% ללא אטיולוגיית כאב ספציפית. מתוכם, 5,391 מטופלים דיווחו שהתחילו טיפול בקנאביס רפואי (כ-63% נשים, בגיל חציוני של 59 שנים, בטווח בין רבעוני של 48-70 שנים). מטופלים אלו הושוו ל-26,941 מטופלים בקבוצת הביקורת.
אחת מאבחנות הפרעות הקצב הלבביות דווחה ב-42 וב-107 מטופלי כאב כרוני, בהקבלה, בתוך 180 יום מתחילת הטיפול. נמצא שתחילת טיפול בקנאביס רפואי הייתה קשורה בסיכון מוגבר להופעת הפרעת קצב חדשה (ריסק אבסולוטי של 0.8% במהלך 180 יום) בהשוואה לקבוצת הביקורת. לא נמצא סיכון מוגבר ל-ACS לאחר תחילת טיפול בקנאביס רפואי. מרבית המטופלים (47%) דיווחו על צריכת טיפול בקנאביס עשיר ב-THC, 29% דיווחו על טיפול עם קנאביס “מאוזן” THC:CBD והשאר (24%) צרכו קנאביס עשיר ב-CBD.
מסקנות החוקרים ממחקר זה הן: במרשם המטופלים עם כאב כרוני, הטיפול בקנאביס נמצא כקשור בסיכון מוגבר להופעת הפרעת קצב חדשה, בהשוואה למטופלי כאב כרוני ללא טיפול בקנאביס. ממצא זה חזק יותר במהלך 180 יום מתחילת הטיפול.
סיכום ומסקנות ד”ר יהושע (שוקי) אבירם:
זהו מחקר מעניין מאוד, מכמה היבטים: ראשית, המחקר מראה שכאב כרוני הוא בעיה עולמית שממנה סובלים מיליוני בני אדם, גם במדינות קטנות כמו דנמרק (בישראל, ההערכה היא שכ-20% מהאוכלוסייה סובלת מכאב כרוני). שנית, משמח לראות עוד ועוד מחקרים בנושא בטיחות הטיפול בקנאביס רפואי. זאת בשונה מהמידע שהיה זמין בעשורים האחרונים, עם משתמשי recreation בלבד.
כמובן שחשוב לדעת כמה שיותר על סיכונים נוספים של הטיפול בקנאביס רפואי, כמו סיכונים קרדיווסקולריים.
כחוקר, אני מכיר את הקושי שבלמצוא קבוצת ביקורת שתואמת בדיוק, בכל מאפייניה, לקבוצת המחקר (כמו שניסו לבצע במחקר זה). עם זאת, לדעתי צריך לקחת בחשבון שישנן מחלות רקע (בתוכן, מחלות לבביות כמו אי ספיקה לבבית ואי ספיקת לב וגם מחלות כבד ועוד), יחד עם שונות בטיפול התרופתי (כמו בתרופות לטיפול במחלות קרדיווסקולריות וגם בתרופות אופיאטיות) אשר יכולות לגרום להפרעות קצב, באופן ישיר. ובמחקר זה, חלק מהתרופות לטיפול במצבים קרדיווסקולריים, היו בשימוש בשיעור גבוה יותר בקרב קבוצת מטופלי הקנאביס הרפואי, דבר שעשוי היה להטות את התוצאות.
לסיכום, צריך לקחת בחשבון את העלייה בסיכון היחסי להפרעת קצב חדשה בטיפול בקנאביס רפואי ולהבהירו למטופלים. ובמקביל, להבין שהיות ולא ברור מה המינון, מה היו המוצרים הספציפיים שהמטופלים צרכו, באיזו דרך מתן נצרכו המוצרים ועוד שונויות, פשוט לא ידועות. ולכן, עבור מטופלים שעבורם הרופא המטפל רואה סיכון קרדיווסקולרי אפשרי, יש עדיפות לבחירה באפשרות טיפול בקנאביס שהיא הדירה בין מתן למתן, ובמינון נמוך משמעותית, כדוגמת משאף SyqeAir.
Holt A, Nouhravesh N, Strange JE, Nielsen SK, Schjerning A, Rasmussen PV, et al. Cannabis for chronic pain: cardiovascular safety in a nationwide Danish study. Eur Heart J. 2023;1–10.
