Search
Close this search box.

השפעת הטיפול בקנאביס רפואי על מטופלים שהאינדיקציה העיקרית שלהם היא חרדה

מאמר שנערך ע”י חוקרים מהפקולטה לפרמקולוגיה באוניברסיטת סידני, באוסטרליה, אשר כלל בדיקת נתונים תצפיתיים שנאספו ברשת מרפאות CA האוסטרלית – מרפאות כאב שמבססות את הטיפול שלהן על צמחים.

נאספו נתונים מ-568 מטופלים, שצרכו טיפול בקנאביס עשיר ב-CBD (50 מ”ג ליום) ודל ב- THC (4 מ”ג ליום) במינון חציוני, מצאו שהמטופלים דיווחו על שיפור מובהק ברמת החרדה, הדיכאון והתפקוד החברתי לפי שאלון PROMIS (Patient Reported Outcomes Measurement Information System) בתת אוכלוסייה עם אבחנה שלPTSD (n=57) , דווח גם כן על שיפור בכל המדדים הנ”ל.

כ-40% מהמטופלים דיווחו על שחוו תופעת לוואי כלשהי לפחות פעם אחת. תופעות הלוואי השכיחות ביותר היו: יובש בפה (כ-33%), ישנוניות (31%) ועייפות (כ-19%). עם זאת, נמצאה שונות מסוימת בין המוצרים השונים בשיעורים אלו; מוצרים עשירים ב-THC נמצאו קשורים לשיעורים גבוהים יותר של יובש בפה ובחילה. נתון חשוב נוסף: נתוני המעקב (נקודת מעקב אחת בלבד) למדדי התוצאה היו 154 ימים עם סטיית תקן של 246  ימים ו-56 ימים עם 191 ימים סטיית תקן לניתוחי תופעות הלוואי.

מסקנתם של החוקרים הייתה שהטיפול בקנאביס יעיל בהפגת חרדה, דיכאון, עייפות ובשיפור תפקוד חברתי. הדיווח על תופעות הלוואי היה דומה לדיווח למחקרים אחרים לדבריהם.

חשוב לציין שמרבית המטופלים צרכו מוצרי  CBDבלבד (כנראה Isolates – י.א), קנאביס עשיר ב- CBD ורק מעט צרכו קנאביס “מאוזן” וכמעט בכלל לא צרכו קנאביס עשיר ב-THC. כמו כן, נצרכו רק מוצרים בבליעה (אוראליים) של קנאביס וללא מוצרים בשאיפה כדי (לדברי החוקרים) לייצר קונסיסטנטיות. עם זאת, סביר יותר לתלות את הסיבה במספר המועט, יחסית של מטופלים כאלו במרפאות שלהם, אחרת, ככל הנראה,  היו מבצעים מחקר בהשתתפות שתי קבוצות).

סיכום ומסקנות ד”ר יהושע (שוקי) אבירם

הוויכוח איזה זן אחראי יותר על תופעות הלוואי ואיזה בטוח יותר – זן עתיר THC או זן עתיר CBD הוא ויכוח ישן, שהולך ומופרך ככל שנערכים עוד ועוד מחקרים בסוגייה הזו. כחוקר, אני אוהב להיצמד לעובדות ועדיין לא התרשמתי מעובדה אחת שההבדל בין THC / CBD אכן מתקיים במציאות. אז כל מחקר בנושא זה, מבורך בעיני.

ואכן, המחקר מראה כי למרות שטיפול ב-CBD נתפס כבטיחותי, מרבית המטופלים במחקר זה כלל לא טופלו ב- THCועדיין שיעור תופעות הלוואי עמד על 40% – נתון גבוה מאוד. אולי סביר שאפשר לוותר על ההנחה הרווחת בדבר יתרון הבטיחות  של CBD ביחס ל-THC. כי אם המטופל ישנוני אחרי CBD ונוהג, במה זה שונה בתפיסת השפעת ה-CBD על יכולת הנהיגה של המטופל, מההשפעה הנתפסת של ה-THC?

לדעתי, חבל שמחקר לא כלל דיווח על צריכת קנאביס בשאיפה, למרות שדו”חות השימוש מהרשות האוסטרלית מראים שזה קיים. לגבי מדדי היעילות; אני סבור כי השונות הגדולה מאוד בין זמני הדיווח של המעקב של כל מטופל מקשים להעריך לעומק את התוצאות שהתקבלו. לדוגמה, ניתוחי הבטיחות שהתקבלו – אני תוהה מדוע זמן המעקב קצר מאשר המעקב אחר היעילות. לדעתי, זה אמור להיות הפוך.

לקריאת המאמר המלא, באנגלית>>

 

Stack SK, Wheate NJ, Moloney NC, Abelev S V, Barlow JW, Schubert EA. The Effectiveness and Adverse Events of Cannabidiol and Tetrahydrocannabinol Used in the Treatment of Anxiety Disorders in a PTSD Subpopulation: An Interim Analysis of an Observational Study. J Pharm Technol. 2023;1–11.

8 תגובות

  1. כהתייחסות למחקר הרי אנחנו יודעים שכאשר יש גםthc ביחד עם cbd זה מאזן את הthc וסביר להניח שיש צורך באחטז אחד של thc כדי שזה יהייה מאוזן ומאזן.
    אשמח לתגובה תודה

    1. שלום רב ותודה רבה על השאלה שלך ונושא זה שהבאת לדיון.
      רעיון שילוב THC יחד עם CBD באופן מאוזן בכדי לקבל את היתרונות של שני הקנבינואידים בעלי הריכוז הגבוה ביותר קיים כבר זמן מה.
      עם זאת, טרם פורסם ולו מחקר אחד שהראה שסוגים/זנים בעלי יחסים דומים של קנבינואידים אלו הם היעילים או הבטוחים ביותר.
      יתרה על כך, אני פרסמתי מחקר שערכתי בקרב מטופלים אונקולוגיים שדיווחו שהתגובה הקלינית הייתה דומה בין 3 הסוגים העיקריים של קנאביס לפי החלוקה של הדומיננטיות.
      גם המוצר Nabiximoles (סטיבקס) שמכיל כמויות שוות של THC ו-CBD לא הוכח כלל כיעיל לכאב.
      אני חושב שהתשובה יותר מורכבת ממה שאנו יכולים להבין היום וקשורה לכלל מרכיבי הצמח

  2. אני מסכים עם הטענה ששני החומרים הפעילים גורמים לתופעות לוואי, אך מנגד אני חושב שכן אפשר להגיד שCBD הוא בטיחותי יותר בכך שתופעות הלוואי שלו “חלשות יותר” ולא קוגניטיביות ומאופיינות בעיקר בנמנום, שלרוב נגרם עקב צריכה במינון גבוה.
    מנגד צריכה במינון גבוה של THC ישנם תופעות לוואי רבות שאין דרך למנוע אותם בגלל ההשפעה הפסיכואקטיבית\קוגניטיבית.

    ישנו מוצר בשוק שנקרא נבילון, שהוכח כיעיל בהפחתת כאב בקרב חולי פיברומיאלגיה.

    1. שלום גיא ותודה על תגובתך המורחבת.
      ברשותך אפתח על כך דיון בסגנון אקדמאי מבוסס מחקרים.
      אתחיל מכך שאין מחקרים רבים שבדקו את יעילות ובטיחות הטיפול ב-CBD לטיפול בכאב.
      מחקר של ד”ר עדי הרן מהמרכז הרפואי שערי צדק בירושלים ערך עד היום את המחקר הגדול ביותר בטיפול באוטיזם בעזרת CBD נקי וגם קנאביס עשיר ב-CBD בתמציות שמן.
      (Aran, A., Harel, M., Cassuto, H., Polyansky, L., Schnapp, A., Wattad, N., … & Castellanos, F. X. (2021). Cannabinoid treatment for autism: a proof-of-concept randomized trial. Molecular autism, 12(1), 1-11.‏)
      בטבלה מס’ 3 במחקר זה, ניתן לראות באופן ברור, שמטופלים שצרכו את מוצרי ה-CBD, דיווחו על תופעות לוואי שאינן “חלשות יותר” מאשר במחקרי THC, אלא כללו חרדה (20-27%), אופוריה (19-20%) ועייפות (25-34%).

      לגבי הנקודה של המוצר בשם נבילון שהזכרת, קודם כל הוא אינו זמין או משווק בישראל למיטב ידעתי.
      שנית, מדובר בטבליות THC סינטטי, אשר אושרו על ידי ה-FDA אך ורק לטיפול בבחיות והקאות מכימותרפיה בעבור חולים אונקולוגיים.
      לגבי יעילותו לטיפול בפיברומיאלגיה, אז לא בטוח שניתן לטעון זאת משום שעד היום נעשה איתו רק מחקר אחד באוכלוסיה זו, כאשר 20 קיבלו נבילון ו-20 פלצבו.
      (Skrabek, R. Q., Galimova, L., Ethans, K., & Perry, D. (2008). Nabilone for the treatment of pain in fibromyalgia. The Journal of Pain, 9(2), 164-173.‏)
      נכון, הראו במחקר זה הפחתה משמעותית סטטיסטית בעוצמת הכאב בנקודת הזמן של 4 שבועות מעקב, אבל ממצא זה כבר לא היה קיים לאחר 8 שבועות טיפול, ובנוסף, לאחר השוואה להפחתת הכאב בעוצמת הפלצבו, הפחתת הכאב נחשבת למינורית, אם כי עדיין מובהקת סטטיסטית ב-4 שבועות בלבד.

      אשמח לתגובתך,

      1. האלן שוקי תודה על המענה המהיר(:
        במסגרת התואר שלי נחשפתי לתחום האוטיזם, אני יכול להגיד לך אנשים עם הפרעת הספקטרום האוטיסטי חווים לעיתים קרובות שיעורים גבוהים יותר של חרדה\אופוריה בהשוואה לאוכלוסייה הכללית.
        בנוגע לאופוריה, אני מאמין שתופעת הלוואי הזו היא יותר חיובית מאשר שלילית, אלה אם במקרי קיצון נפשיים רגשות אופוריה יכולים להיות סימפטום של מצב בריאותי ולהצביע על סממנים פסיכוטיים.

        אני אפנה אותך למחקר נוסף אודות הנבילון
        https://doi.org/10.1002/phar.1709
        מספר ניסויים מראים הפחתות צנועות, אך משמעותיות בציוני הכאב ושיפור בתוצאות המשניות של שינה וחרדה.
        מה שנשאר זה להמשיך לחקור לטווח ארוך יותר ולקוות לתוצאות מובהקות יותר ולהבין באמת איפה עומד הנבילון בשוואה לתרופות משככות כאב.

        1. תודה על תגובתך גיא,
          אני מסכים שיש עוד המון מה לחקור בתחום הקנאביס.
          במחקר שצירפת, שהוא סקירת ספרות על מחקרים שבוצעו על נבילון, מצויינים כל המחקרים שבוצעו על החומר הזה.
          נכנסו לאנליזה שלהם 8 מחקרים קליניים מבוקרים, שני מחקרי אורך ומחקר רטרוספקטיבי אחד (לא המון למוצר שקיים בשוק לפחות שני עשורים).
          המחקרים הללו חקרו כאב סרטני, כאב כרוני, כאב עצבי, פיברומיאלגיה (שני האחרונים הם תחת המטריה של כאב כרוני אז לא ברור מדוע הם הוחרגו כאן) וכאב כתוצאה מספסטיות.
          מכלל התוצאות הראו שלמרות שהפחתת עוצמת הכאב הייתה קטנה (כנראה במשמעות שאינה רלוונטית קלינית), היא הייתה מובהקת סטטיסטית ברוב המחקרים שנסקרו.

          לעומת זאת, מטה-אנליזות אחרות הראו שקנאביס פול-ספקטרום בשאיפה (לעומת THC סינטטי בבליעה כמו בנבילון) הראו השפעות קליניות משמעותיות יותר על הפחתת הכאב
          (Andreae, M. H., Carter, G. M., Shaparin, N., Suslov, K., Ellis, R. J., Ware, M. A., … & Sacks, H. S. (2015). Inhaled cannabis for chronic neuropathic pain: a meta-analysis of individual patient data. The Journal of Pain, 16(12), 1221-1232.‏)

          1. חד משמעית קנאביס פול ספקטרום בשאיפה זו הדרך הטובה ביותר לקבל תוצאה טובה יותר.
            מאחל לכך שנצליח להבין טוב יותר את הקנבינואידים ולספק מענה טיפולי מוצלח לכל אחד והמערכת האנדו קנבינואידית שלו:)

          2. תודה על תגובתך גיא,
            אשמח לתגובותיך גם לשאר סיכומי המאמרים בבלוג
            מקווה שכל הקהילה המדעית יחד נוכל להמשיך לחקור כדי להמשיך ולעזור למטוופלים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

משאף ומחסנית SyqeAir

להפחתה מהירה בעוצמת כאב עצבי כרוני1, במינימום תופעות לוואי2-3 – לשיפור איכות השינה ואיכות החיים3-4.

לפרטים נוספים צרו איתנו קשר

  1. Almog, S, et al. (2020). European Journal of Pain, 24( 8 ), 1505-1516.
  2. Aviram, J, et al. (2021). European Journal of Pain, 25(2), 359-374.   בהשוואה לצורות המתן האחרות
  3. Aviram, J, et al. (2022). PAIN Reports, 7(3), e1011.   לאחר 120 יום טיפול במשאף
  4. Aviram, J, et al. (2023). Pharmaceuticals, 16(10), 1426.

אני רוצה לקבל מכם ניוזלטר דו חודשי!

תשלחו אותו בבקשה אל:

דילוג לתוכן