ישנה עלייה בשכיחות הטיפול באמצעות קנאביס רפואי, במגוון סימפטומים של מצבים רפואיים, אך לא הרבה ידוע לגבי השפעת הטיפול הזה על תפקודי המוח בקרב מטופלים. עמה כן ידוע לנו, עד כה?
ישנם מספר מחקרים שהראו, בעבר, שצריכה רציפה של קנאביס עלולה לשנות את תפקודי המוח, במיוחד בקשרים שתומכים בזיכרון עבודה, בשליטה קוגניטיבית ובמרכזי התגמול (Reward). מחקרים אחרים הראו השפעה תפקודית גם בקרב מתבגרים וגם בקרב מבוגרים. בנוסף, רוב העדויות המחקריות שמצאו את השינויים הללו בתפקוד המוח הן דווקא בהשוואה בין קבוצות של אנשים או מטופלים שצרכו קנאביס, לבין כאלה שלא; לאו דווקא בהשפעה תלוית הזמן של מצב תפקוד המוח לפני צריכת הקנאביס ולאחריו.
יתרה על כך, מרבית המחקר בתחום זה מבוצע על אוכלוסיות שצורכות קנאביס למטרות חברתיות ולא למטרות רפואיות. אוכלוסיות אלו (שימוש חברתי מול טיפול רפואי) שונות אחת מהשנייה: נוכחות של מחלה שיכולה להשפיע על המצב הקוגניטיבי, מאפייני צריכה שונים, גיל שונה ועוד. שונות שעשויה להשפיע על התוצאות בין שתי הקבוצות.
ולכן, נשאלת השאלה: האם קיימים הבדלים מקדימים (שהיו קיימים לפני צריכת הקנאביס) שגרמו לשינוי בתפקוד המוח, ושהשינוי לא נגרם מצריכת הקנאביס – כפי שסברו הרופאים?
המחקר הנוכחי פורסם השנה (2024) בג’ורנל בת של הג’ורנל המוביל JAMA.מטרת המחקר הייתה לבחון האם צריכה ברישיון של קנאביס רפואי לאורך שנה שלמה הייתה קשורה לעלייה בפעילות המוחית במהלך הפעלה של זיכרון עבודה, תגמול ומשימות שליטה ודיכוי (inhibitory control tasks). ידוע שאזורים השולטים באלו קשורים להשפעה הקוגניטיבית של קנאביס.
המחקר בוצע בין השנים 2017-2020 בהשתתפות מטופלים באזור בוסטון רבתי. למחקר נכנסו מטופלים בני 18-65 שקיבלו רישיון (בבוסטון קוראים לזה כרטיס קנאביס רפואי) עבור אבחנות של חרדה, דיכאון, כאב או הפרעות שינה (אינסומניה). לא נכנסו למחקר מטופלים אשר כבר צרכו קנאביס באופן יומי, ולא מטופלים עם הפרעת שימוש בקנאביס (Cannabis Use Disorder – CUD). לניתוח הנתונים נדרשו כשלוש שנים, תהליך אשר הסתיים באפריל 2024. מדדי המחקר כללו מדדי הפעלה פונקציונלית של המוח במהלך משימות שדרשו שימוש בזיכרון עבודה, בתגמול ובשליטה על עיכוב. מדדי המחקר נבדקו פעם אחת לפני קבלת הרישיון לקנאביס הרפואי ושוב לאחר שנה מקבלת הרישיון. בנוסף, אותם המדדים נאספו גם עבור 32 נבדקים בריאים בבייסליין בלבד.
בסך הכל נבדקו 57 מטופלים בבייסליין ו-54 הגיעו למעקב אחרי שנה של טיפול בקנאביס. רובם (כ-69%) היו נשים בגיל ממוצע של 36.5 שנים. בכל הקבוצות (מטופלים בקנאביס ושאינם מטופלים בקנביס – כקבוצת ביקורת), בשתי נקודות הזמן (בייסליין ואחרי שנה), המיפוי הפונקציונלי הראה הפעלות קנוקיאליות (canonical activations) של התהליכים הקוגניטיביים שנבדקו. במקביל, לא נמצאו הבדלים מובהקים סטטיסטית באזורים המופעלים במוח בין שתי נקודות הזמן וגם לא נמצאו הבדלים מובהקים סטטיסטית בין תכיפות צריכת הקנאביס לבין מצב תפקוד המוח לאחר שנה.
החוקרים סיכמו את מחקרם בכך שעבור מטופלים בקנאביס רפואי ברישיון, לא נמצא הבדל מובהק בין הפעלה של אזורי הקוגניציה במוח לפני תחילת הטיפול ושנה לאחר הטיפול. עם זאת, הם מציינים שיש צורך להמשך מחקר בתחום על צרכני קנאביס רפואי במינונים גבוהים, בתכיפות גבוהה יותר, בגילים צעירים יותר ובאוכלוסיות מגוונות יותר.
מסקנות של ד”ר יהושוע (שוקי) אבירם, דירקטור התחום הקליני בסאיקי:
מוצג פה מחקר חדשני מאוד, שבדק את השינוי בתפקוד המוח לפני ואחרי שנה של צריכת קנאביס רפואי ברישיון. בגדול, המחקר מראה שצריכת קנאביס במעקב רפואי, כפי שנהוג בבוסטון לא גרמה לשינוי, לא לטובה ולא לרעה בתפקוד המוח. במאמר לא צוינו כלל נתונים על סוג הקנאביס, מינון הקנאביס, או אופן הצריכה. מה שלדעתי פוגע משמעותית ביכולת הסקת המסקנות והחזרתיות של תוצאות המחקר.
חשוב לשים לב שהמחקר בוצע במבוגרים בלבד. לרוב, הטענה היא שפגיעה בתפקוד המוח יותר שכיחה בצעירים ובמתבגרים, אבל זה לחלוטין ממצא חשוב ומעניין. בנוסף, חבל שהמחקר ומסקנותיו התייחסו למספר אבחנות שונות במקשה אחת, מה שעלול לגרום להטיה בתוצאות. יהיה מעניין לראות קבוצות שונות ולהבין אם ההשפעה שונה ביניהן.
Burdinski DCL, Kodibagkar A, Potter K, Schuster RM, Evins AE, Ghosh SS, et al. Year-Long Cannabis Use for Medical Symptoms and Brain Activation During Cognitive Processes. JAMA Netw open. 2024;7(9):1–13
