בשנים האחרונות, ישנה עלייה משמעותית בשיעור מטופלי הקנביס הרפואי עבור הפרעת לחץ בתר חבלתית (PTSD). זאת למרות שהמידע על יעילות הטיפול בקנביס רפואי עבור אבחנה זו מוגבל מאוד. במקרים רבים, האבחנה של PTSD משולבת עם אבחנה נוספת: דיכאון חמור (major depression). נכון להיום, מעט מאוד ידוע כיצד השילוב בין שתי האבחנות הללו יכול להשפיע על יעילות הטיפול בקנביס רפואי.
מטרת המחקר הנוכחי הייתה לתעד את שכיחות אבחנת הדיכאון בקרב מטופלי הקנביס ל-PTSD וכן לחקור כיצד יעילות הקנביס בטיפול ב-PTSD משתנה בין מטופלים עם וללא דיכאון בנוסף.
מחקר בריטי באמצעות רג’יסטרי אסף נתונים, ממקורות רבים, אודות מטופלים בקנביס רפואי בשם “Project Twenty21” (נאספו נתונים על 4,036 מטופלים באבחנות מגוונות, בין השנים 2020-2023). מתוכם, נאספו נתונים מ-238 מטופלים ב-PTSD לפני תחילת הטיפול בקנביס. עבור 116 מתוך אותם מטופלים נערך מעקב של 3 חודשים במהלך הטיפול. השאלון של מדד ה-PTSD היה באמצעות דיווח עצמי של המטופלים PTSD Checklist – Civilian Version) PCL-C). השאלון לפיו העריכו החוקרים האם ישנו דיכאון היה Patient Health Questionnaire) PHQ-9). בנוסף, נאספו נתונים דמוגרפיים ודיווח עצמי על איכות החיים.
תוצאות המחקר חשפו ש-77% ממשתתפי המדגם עברו את הרף בשאלון והוגדרו כבעלי דיכאון, במקביל ל-PTSD. מטופלים שאובחנו גם כסובלים גם מדיכאון, לרוב ובאופן מובהק חוו סימפטומים חמורים יותר של PTSD, יחד עם ציוני בריאות, איכות חיים ושינה פחות טובים בהשוואה למשתתפים ללא אבחנת דיכאון בנוסף. באופן כללי, הסימפטומים של ה-PTSD השתפרו (פחתו) לאחר 3 חודשי טיפול בקנביס, כאשר הייתה אינטראקציה עם נוכחות דיכאון שהראתה שבאופן מובהק, שמטופלים עם דיכאון בנוסף ל-PTSD הציגו שיפור טוב יותר בסימפטומים של ה-PTSD (הבדל ממוצע של 15.3 נקודות שיפור), לעומת מטופלים ללא דיכאון (הבדל ממוצע של 7 נקודות שיפור). לא היו הבדלים מובהקים בצורות הצריכה של הקנביס בין שתי הקבוצות. כאשר מכלל המדגם, כ-75% צרכו תפרחות קנאביס עשירות ב-THC.
החוקרים סיכמו את מחקרם בכך שדיכאון נמצא כמאוד שכיח בקרב מטופלי בקנביס עבור PTSD ומצבם הקליני פחות טוב כאשר זה המצב. נמצא שהתחלואה הכפולה הזו לא פוגעת ואף משפרת את השפעת הטיפול בקנביס על חומרת הסימפטומים של PTSD.
סיכום של ד”ר יהושוע (שוקי) אבירם, דירקטור התחום הקליני בסאיקי:
לדעתי זהו מחקר מהסגנון שלו שבוצע בצורה ממש טובה ונותן לנו הצצה עמוקה יותר למורכבות ולחומרה של המצב של מטופלי PTSD וכיצד הטיפול בקנאביס רפואי יעיל עבורם. עם זאת, הייתי מעריך יותר מידע על הטיפול הספציפי שנצרך, היות שהגדרה של “עשיר ב-THC” אינה הגדרה ספציפית.
בנוסף, חשוב להכיר בהשפעה החיובית והמשמעותית של הקנביס הרפואי על סימפטומים של PTSD, אך מסיבה מסוימת החוקרים לא עקבו אחר בטיחות הטיפול, וזו נקודה מאוד חשובה שחסרה לי במחקר זה.
Lynskey MT, Athanasiou-fragkouli A, Thurgur H, Schlag AK, Nutt DJ. Medicinal cannabis for treating post-traumatic stress disorder and comorbid depression: real-world evidence. BJPsych Open. 2024;10(e62):1–7.
2 תגובות
היי.
אני רופא פסיכיאטר, משנת 2021 נממליץ על קנאביס רפואי לפוסט טראומה. בס”ה עברו (ויש) דרכי כ-1000 מטופלים פוסט טראומטיים.
לא מתעסק במחקר, אז אין לי נתונים מדעיים מקליניקה שלי.
לכן רק רושם קליני
שילום PTSD+ MDD הוא לא שכיח..
קיים קושי גדול להפריד בין שתי אבחנות במישור פגיעה באפקט – חלק מהתסמינים במישור רגשי משותפים לשתי אבחנות.
דיכאון מג’ורי מאוד עמיד לטיפול סטנדרטי בתרופות SSRI/SNRI (למעשה לא מגיב לשילובים/אוגמנטציות ושמיניות באוויר אחרות).
ראיתי הבות במצב הרוח כולל מצבים קלים מאוד היפומניים אשר שיפרו איכות חיים באופן משמעותי. מצבים כאלה נמשכים בין מספר שבועות עד שנתיים. תמיד מסטיימים.
ראיתי דיכאונות הרשאונים בחיים אשר התחילו כעבור מספר חודשים לאחר שימוש בקנאביס – לא ברור האם יש סיבתיות.
אם היה או יש דיכאון מג’ורי פסיכוטי כאשר מטופל על הקנביס ויש בנפיט משמעותי בטיפול בתסמינים פוסט טראומטיים – אני משאיר קנאביס תוך שינוי בפרופורציה T/C לטובת C.
ראיתי מצבים מאניים סוערים במסגרת ביפולרית שלא אובחנה בעוד מועד. אז כמוון מפסיקים.
בברכה,
ד”ר אמיל בירמן
תודה רבה על תשובתך המעמיקה ד”ר בירמן.