בישראל, עולה, בשנים האחרונות, שכיחות השימוש בקנאביס רפואי. זהו נתון הגיוני, בסה”כ. האבחנה העיקרית, בארץ, לטיפול בקנאביס רפואי היא כאב כרוני, מצב ששכיחותו עולה משמעותית עם הגיל. עובדה זו יצרה צורך להבין את השפעת הטיפול בקנאביס רפואי על הסטטוס התפקודי של מטופלים מבוגרים.
מחקר ישראלי שערך ד”ר רן אבוחצירה, בהנחיית ד”ר ויקטור נובאק, שניהם מאוניברסיטת בן גוריון בנגב, כלל מעקב פרוספקטיבי שנמשך 6 חודשים, בהשתתפות מטופלים מעל גיל 65 שהתחילו טיפול בקנאביס רפואי, בעיקר בשל כאב כרוני. איסוף הנתונים התבצע בין השנים 2018-2020, במרפאה גריאטרית פרטית. המחקר כלל מעקב על תפקוד (Katz Activities of Daily Living), תפקוד מתקדם (Lawton Instrumental Activities of Daily Living (IADL)), עוצמת כאב, שאלון דיכאון גריאטרי (Geriatric Depression Scale (GDS)), תרופות קבועות ובטיחות הטיפול (לפי דיווח על תופעות לוואי).
המחקר כלל 119 מטופלים, רובם (כ-62%) נשים. הגיל ממוצע היה כ-79. לאחוז קטן מהמשתתפים (כ-7%) היה ניסיון קודם בקנאביס. מתוכם: כ-51% קיבלו את הטיפול בבליעה של שמן קנאביס, כ-9% קיבלו שילוב של אידוי ושמן וכ-8% צרכו את הקנאביס באידוי בלבד. דווח על פיזור די שווה בין ריכוזי הקנאביס שניתנו ברישיונות למטופלים, אבל הייתה שכיחות נמוכה יחסית של טיפול בקנאביס עשיר ב-THC בקטגוריית T20C4.על מה דיווחו המטופלים?
- תופעות לוואי: כ-36% דיווחו על תופעת לוואי כלשהי: כ-2% מתופעות הלוואי דרשו התערבות רפואית. תופעות הלוואי השכיחות ביותר היו סחרחורת, יובש בפה, הרגשה פסיכואקטיבית, עייפות, בחילה, חוסר יציבות, כאבי ראש, צרבת ועצירות.
- שיפור במצב: כ-86% דיווחו על מידה מסוימת של שיפור במצבם, אך עבור מרבית המטופלים לא היה שינוי בתיאבון.
- הפחתה בעוצמת הכאב: נמצא שיפור מובהק בהפחתת עוצמת הכאב ב-3.3 נקודות על סולם 0-10.
- דיכאון: לא דווח על השינוי הגולמי במדד הדיכאון שנבדק, אבל בניתוחים סטטיסטיים מורכבים יותר שבוצעו (Multivariable analysis), נמצא שמטופלים מתחת לגיל 80 דיווחו על שיפור מובהק בדיכאון. גברים דיווחו על שיפור גבוה יותר בתפקוד מתקדם ושסוג הקנאביס ומס’ הפעמים של הצריכה לא נמצאו כקשורים בשינוי של המדדים שנבדקו.
- הפחתה בתרופות אופיאטיות: לאחר תקופת הטיפול, כמחצית מהנבדקים דיווחו שהפסיקו לפחות תרופה כרונית/קבועה אחת. כרבע מ מהדיווחים התייחסו לתרופות אופיאטיות. בו בזמן, שיעור דומה של מטופלים דיווחו שהוסיפו תרופות אופיאטיות. עם זאת, נצפתה ירידה מובהקת במינון האופיאטים היומית מממוצע של 49 מ”ג ל-27.9 מ”ג ביום.
- ולבסוף – תפקוד: לא נמצא שינוי משמעותי סטטיסטית ברמת התפקוד, אך כן נצפה שיפור מובהק ברמת התפקוד המתקדם של המטופלים.
כ-25% מהמטופלים הפסיקו את הטיפול בקנאביס רפואי במהלך תקופת המעקב, בעיקר בגלל חוסר יעילות, אך גם בשל תופעות לוואי וגם בשל הקשיים הבירוקרטיים של המשך טיפול בקנאביס רפואי בישראל. מתוך אלו שהפסיקו את הטיפול כ-16% דיווחו על סימפטומים של גמילה שכללו כאבי בטן, חוסר מנוחה ומצב רוח ירוד.
מסקנת החוקרים הייתה שלמרות שלמטופלים מבוגרים יש שכיחות לא זניחה של תופעות לוואי מהטיפול, שחלקן חמורות, הן לא היו קשורות לירידה בתפקוד במשך 6 החודשים הראשונים של הטיפול בקנאביס רפואי.
סיכום ומסקנות ד”ר יהושע (שוקי) אבירם:
זהו מחקר פרוספקטיבי ברמה גבוה שמתמקד באוכלוסייה המבוגרת וטוב שכך, היות שהסיכון בטיפול בקנאביס רפואי במטופלים מבוגרים וקשישים גבוה משמעותית, וכל הוספה לידע של הקהילה הרפואית והמדעית לגבי אופן השפעת הטיפול עליהם היא חשובה מאוד. (שלא לדבר על בני משפחה והמטופלים עצמם, שעומדים בפני החלטה האם לצרוך קנביס כחלק מטיפול רפואי או לא).כפי שראינו כבר במחקרים קודמים, ישנה נטייה להמליץ על טיפול בשמן קנאביס עבור מטופלים מבוגרים, אך הדבר גורר ברוב המקרים, כמו גם במחקר זה, שכיחות גבוהה של תופעות לוואי לא נעימות – חלקן קשורות למערכת הגסטרואנטרולוגית. זאת בשל הבליעה של החומר ואי הספיגה שלו מתחת ללשון. במחקר זה דווחו גם מקרים של תסמיני גמילה, שיכולים להיות קשורים לפינוי האיטי של שמן הקנאביס מהגוף, אך גם לירידה ביכולת פינוי התרופות של מטופלים מבוגרים וכדאי לעקוב על כך במחקרים בעתיד.
הממצאים המשמחים היא היציבות של תפקוד המטופלים ואף שיפור שלהם וירידה בעוצמת הכאב הממוצעת, תוך כדי הפחתה במינון התרופות האופיאטיות אשר יש עבורן סיכון במיוחד באוכלוסייה זו.
Abuhasira R, Schwartz L, Novack V. Medical Cannabis Is Not Associated with a Decrease in Activities of Daily Living in Older Adults. Biomedicines. 2023;11(2697):1–11.
