היסטוריה של
הקנאביס הרפואי
עוד בימי קדם, הוכר הקנאביס כצמח בעל יכולות טיפוליות נרחבות. במאה ה-20 הקנביס הוצא מחוץ לחוק, ובמאה ה-21 מיושם בהדרגה תהליך מדיקליזציה של הקנביס הרפואי.
מימי קדם ועד המאה ה-19
עוד בימי קדם, הוכר הקנאביס כצמח בעל יכולות טיפוליות נרחבות. עדויות ראשונות לשימוש בקנאביס לשיפור התיאבון, להפחתת כאב ולהשריית שינה תועדו במצריים העתיקה, בסין ובהודו. לאורך אלפי שנים, אזרחי המעצמות הגדולות בעולם: הסינים, הרומאים, היוונים ואפילו האימפריות המוסלמיות עישנו קנאביס לצרכים רפואיים.
ההיסטוריה המודרנית בשימוש בקנאביס רפואי מתחילה ב-1839. ד”ר וויליאם או‘שונוסי, רופא אירי וחייל בצבא האנגלי בהודו הבחין בהשפעות המיטיבות של הקנאביס בהפחתת אירועי התכווצויות על רקע מחלת הנפילה, בהקלה בספזם שרירי על רקע צפדת ובטיפול בבחילות ובכאב.
במקביל לאו‘שונוסי, פסיכאטר צרפתי בשם מורו החל לבדוק את ההשפעות הפסיכו-אקטיביות של הקנאביס. מורו מצא כי במינונים נמוכים, כהגדרתו, הקנאביס הרגיע חולים, השרה שינה, דיכא כאבי ראש ושיפר את התיאבון1.
מחקריהם של שני הרופאים פרצו דרך לשימוש רפואי של הקנאביס, שבעקבותיה פותחו מגוון תרופות מסחריות שהוכנסו לספר התרופות האמריקאי; בעיקר טיפות, תמציות וטבליות לטיפול בכאב, בדלקות ובהתכווצויות. לקראת סוף המאה ה-19, התעוררו מספר דאגות באשר לשימוש מופרז בקנאביס, אשר למרות השפעתו המיטבית במינונים נמוכים, עלול לגרום להשפעות הרסניות בעת שימוש מופרז2.
הקנאביס במאה ה-20
בשנת 1941 הוצא הקנאביס מחוץ לחוק האמריקאי ובמרבית מדינות העולם (בהן ישראל) נאסרו לייצר, להחזיק ולהשתמש בקנאביס ללא פיקוח, כשבישראל הוא מוגדר בחוק כ-“סם מסוכן”.
בשלב זה, רוב המחקר על הקנאביס הרפואי בעולם נעצר, בעוד שבישראל נמשך המחקר. בשנת 1964, בישראל, פרופ‘ רפאל משולם וד”ר יחיאל גאוני ממכון ויצמן היו הראשונים לזהות את הרכיב בעל הריכוז הגבוה ביותר בצמח; ה – THC. כ-30 שנים מאוחר יותר זוהו הרצפטורים של המערכת האנדו-קנבינואידית וחלק מהקנבינואידים האנדוגניים.
בשנת 1993 הוגשה בישראל בקשה רשמית למשרד הבריאות, לאשר לחולה את השימוש בקנאביס. ממשלת רבין אישרה והמשטרה החלה לספק לחולה חשיש שהוחרם בתפיסות. מקרה זה היווה את פריצת הדרך שממנה החל להתפתח ענף הקנאביס הרפואי בישראל.
שנות ה-2000: מדיקליזציה של השימוש בקנאביס רפואי
בשנים האחרונות, הולך וגובר השימוש הרפואי בקנאביס, במדינות רבות בעולם – בכללן ישראל. במקביל, מתרחשת התקדמות משמעותית במחקר המדעי, בדרך לביסוס קליני של הקנאביס כצמח המכיל תרכובות בעלות השפעה רפואית, במגוון התוויות רפואיות. מודלים שונים של מדיקליזציה יושמו ומיושמות בהדרגה ברחבי העולם.
נכון לאפריל 2022, חיים בישראל כ-113,204 מחזיקי רישיון לקנאביס רפואי. אמנם, הקנאביס עדיין מוגדר בחוק הישראלי כ”סם מסוכן”, אך המערכת הרפואית מכירה בשימושיו הרפואיים ובהשפעתו המקלה על חולים במחלות מסוימות. אי לכך, השימוש בקנאביס רפואי אושר בכפוף להנחיות ונוהלי משרד הבריאות.
נוהל 106 של משרד הבריאות מגדיר את המצבים הרפואיים שבהם יכול להינתן אישור לקנאביס רפואי, את הליך קבלת רישיון לקנאביס רפואי, ההדרכה הנדרשת לפני שימוש, וכן הוראות מעקב ודיווח בעת טיפול בקנאביס רפואי. רישיון לשימוש בקנאביס יינתן לאחר מיצוי הטיפולים המקובלים ובהתוויה מוכרת בלבד. למידע מפורט נוהל 106.
- O’Shaughnessy, William Brooke. “On the preparations of the Indian hemp, or Gunjah: Cannabis indica their effects on the animal system in health, and their utility in the[1] treatment of tetanus and other convulsive diseases.” Provincial Medical Journal and Retrospect of the Medical Sciences 5.123 (1843): 363.
2. מאמר: היסטוריה של הקנאביס, ד”ר סיימון וולפסון, מנהל המכון לרפואת כאב וביה”ס לרפואת כאב, הקריה רפואית רמב”ם (“קנאביס רפואי משימוש לטיפול” מדריך קליני לצוות רפואי והסיעודי 2020).
3. מקור: GCP-IMC קנאביס רפואי חוברת מידע ומדריך רפואי (טויטה). יולי 2016, מספר נוהל: 154, עדכון 3: מאי 2019.
SyqeAir - משאף ומחסנית לקנאביס רפואי
להפחתה מהירה בעוצמת כאב כרוני ממקור עצבי
ולשיפור איכות השינה
במינימום תופעות לוואי פסיכואקטיביות
בלחיצת כפתור,
בלי הכנות מוקדמות
בליווי אחות חינם
(שווי ההטבה 1,450 ₪)
לשמירה על תפקוד תקין בשגרה ולאיכות חיים מיטבית בצל הכאב
