מוצרים המכילים קנבידיול (CBD) הופכים שכיחים יותר ויותר ברחבי העולם, במיוחד בשל השיווק המסיבי והחלשת הרגולציות שלהם, בעקבות התפיסה של מרכיב זה בצמח הקנאביס כחומר שאינו גורם לתופעות לוואי פסיכואקטיביות, ועם זאת, בעל תכונות תרפויטיות שונות.
מטרת המחקר העיקרית הייתה לבחון את הפרמקוקינטיקה של מוצר CBD חדש הנצרך בבליעה (DehydraTECHTM2.0 CBD שלפי החוקרים אמורה לפעול לטווח ארוך יותר) ושל המטבוליטים שלו. הבנה של הפרמטרים הללו עשויה להיות משמעותית בהבדל בין נשים לגברים בשל הבדלים ביניהם בפיזור רקמות השומן והשריר. לכן, במחקר זה נעשו השוואות כדי לבחון את הקשרים שבין המינון שנצרך לבין מגדר.
מטרות נוספות של המחקר היו לבחון האם מוצר ה-CBD הספציפי שנבדק משפיע על אנזים משמעותי בכבד שאחראי על מטבוליזם, וכן, לבדוק מהו משך הזמן בו CBD נשאר בגוף לאחר הפסקת נטילתו.
מהלך המחקר היה בסמיות משולשת (שהחוקר, המטופל ואפילו הסטטיסטיקאי אינם ידעו מי קיבל את הטיפול ומי קיבל פלצבו), בהשוואה לפלצבו, ושכל המשתתפים מקבלים גם טיפול וגם פלצבו בסדר רנדומלי (Cross-over).
במחקר נבדקו גם בדיקות דם וגם בדיקות שתן למטופלים.
למחקר נכנסו 62 מטופלים עם אבחנה של יתר לחץ דם וקיבלו או CBD במינונים עולים עד למינון של 450 מ”ג ביום, או כדורי פלצבו למשך 5 שבועות, לאחריהם הם עברו שבוע ללא טיפול כלל (Washout), שלאחריו הם החליפו לטיפול או לפלצבו שלא קיבלו בהתחלה.
ניתן היה לראות בבדיקות הדם, שרמות ה-CBD ושל אחד המטבוליטים (7-OH-CBD) עלו באופן הדרגתי, ובמקביל, הרמות המופרשות בשתן של המטבוליט השני שנמדד (7-COOH-CBD) עלו גם כן.
נמצאו הבדלים משמעותיים בין גברים ונשים. באופן ספציפי, הרמות בדם היו גבוהות יותר בקרב נשים מאשר אצל גברים. לאחר 3 שבועות של צריכת CBD, הרמה החציונית בדם בקרב נשים הייתה כ-53 נ”ג/מ”ל ובקרב גברים כ-41 נ”ג/מ”ל.
בנוסף, נמצא שגם לאחר 50 ימים מהנטילה האחרונה, עדיין אפשר היה לזהות CBD בדם המטופלים.
החוקרים סיכמו את תוצאות המחקר בכך שנשים אוגרות רמות CBD גבוהות יותר בדם בשל אחוזי השומן הגבוהים יותר שיש להן בגוף בהשוואה לגברים. בנוסף החוקרים הוסיפו שיש צורך במחקר נוסף לפני שיהיה ניתן להתאים טיפול ב-CBD לפי מגדר שיהיה שיוויוני לשני המגדרים.
מסקנות של ד”ר יהושוע (שוקי) אבירם, דירקטור התחום הקליני בסאיקי:
זהו מאמר מעניין מאוד שמוסיף לידע הקיים על ההבדלים בין גברים ונשים בטיפולים על בסיס מרכיבי הקנאביס. גם במחקר זה, כמו במחקרים קודמים, ניתן לראות שנמצאו הבדלים משמעותיים בין נשים לגברים בטיפולים מבוססי קנאביס. במקרה זה, אחרי נטילה של אותו המוצר בדיוק, לנשים הייתה רמה גבוהה יותר בדם של CBD מאשר גברים. החוקרים שייכו את הממצא לאחוזי השומן הגבוהים יותר אצל נשים, אך ניתן להבין משילוב של מחקרים קודמים שנעשו בנושא, שצורת המתן היא שכנראה גרמה לכך. במחקר ההשוואה בין נשים לגברים שאני ערכתי בעזרת משאף SyqeAir, לא ראינו הבדלים בין נשים לגברים, גם לא לפי רמות ה-THC בדם. כלומר, כנראה מדד אחר שאינו אחוז השומן הגבוה יותר אצל הנשים הוא הגורם לשוני שנמצא במחקר זה.
בנוסף, ניתן לראות שהטווח של ה-CBD בדם של המטופלים נע בין 0 ועד כמעט ל-350 נ”ג/מ”ל, מה שמרמז על כך שמוצר ה-CBD בו השתמשו במחקר זה אינו יציב, לפחות לפי רמות בדם.
ממצא מעניין נוסף הוא שלאחר 50 יום מהבליעה האחרונה של מוצר ה-CBD שנבדק במחקר זה, עדיין ניתן היה לזהות אותו בדם, מה שמעלה את השאלות: מדוע ה-CBD לא מתפנה מהגוף ומה השפעתו ארוכת הטווח?
הביקורת שיש לי על המאמר המעניין הזה היא שאם גויסו למחקר מטופלים עם בעיות לחץ דם, מדוע לא נעשה מעקב אחר לחצי הדם שלהם כדי לבחון האם מוצר ה-CBD הזה יעיל לטיפול בהורדת לחץ דם?
Batinic, A., Sutlovic, D., Kuret, S., Burcul, F., Kalajzic, N., Matana, A., … & Dujic, Z. (2023). Differences in plasma Cannabidiol concentrations in women and men: A randomized, placebo-controlled, crossover study. International journal of molecular sciences, 24(12), 10273.
